הלכות קדוש החדש פרק טו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות קדוש החדש פרק טו

הלכות קדוש החדש פרק  טו

הלכה א

אם תרצה לידע מקום הירח האמתי בכל יום שתרצה תוציא תחלה אמצע הירח לשעת הראייה לאותו הלילה שתרצה וכן תוציא אמצע המסלול ואמצע השמש לאותו העת ותגרע אמצע השמש מאמצע הירח והנשאר תכפול אותו וזהו הנקרא מרחק הכפול.

 

הלכה ב

וכבר הודענו שלא באנו בכל אלו החשבונות שעשינו בפרקים אלו אלא לדעת ראיית הירח ולעולם אי אפשר שיהיה מרחק זה הכפול בליל הראייה שיראה בה הירח אלא מחמש מעלות עד ס"ב מעלות ואי אפשר שיוסיף על זה ולא יגרע ממנו.

 

הלכה ג

והואיל והדבר כן התבונן במרחק זה הכפול אם יהיה המרחק הכפול חמש מעלות או קרוב לחמש אין חוששין לתוספת ולא תוסיף כלום ואם יהיה המרחק הכפול משש מעלות עד אחת עשר מעלות תוסיף על אמצע המסלול מעלה אחת ואם יהיה המרחק הכפול משתים עשר מעלות עד י"ח מעלות תוסיף על אמצע המסלול שתי מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מי"ט מעלות עד כ"ד מעלות תוסיף על אמצע המסלול שלש מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מכ"ה מעלות עד ל"א מעלות תוסיף על אמצע המסלול ארבע מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מל"ב מעלות עד ל"ח מעלות תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מל"ט מעלות עד מ"ה מעלות תוסיף על אמצע המסלול שש מעלות ואם יהיה המרחק הכפול ממ"ו מעלות עד נ"א מעלות תוסיף על אמצע המסלול שבע מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מנ"ב מעלות עד נ"ט מעלות תוסיף על אמצע המסלול ח' מעלות ואם יהיה המרחק הכפול מס' מעלות עד ס"ג מעלות תוסיף על אמצע המסלול תשע מעלות ומה שיהיה אמצע המסלול אחר שתוסיף עליו מעלות אלו הוא הנקרא מסלול הנכון.

 

הלכה ד

ואחר כך תראה כמה מעלות הוא המסלול הנכון אם היה פחות מק"פ מעלות תגרע מנת המסלול הזה הנכון מאמצע הירח לשעת הראייה ואם היה המסלול הנכון יתר על ק"פ מעלות עד ש"ס תוסיף מנת זה המסלול הנכון על אמצע הירח לשעת הראייה ומה שיהיה האמצע אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו הוא מקום הירח האמיתי לשעת הראייה.

 

הלכה ה

ודע שאם יהיה המסלול הנכון ק"פ בשוה או ש"ס בשוה אין לו מנה אלא יהיה מקום הירח האמצעי לשעת הראייה הוא מקום האמיתי.

 

הלכה ו

וכמה הוא מנת המסלול אם יהיה המסלול הנכון עשר מעלות תהיה מנתו נ' חלקים ואם יהיה המסלול הנכון כ' מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ול"ח חלקים ואם יהיה שלשים תהיה מנתו שתי מעלות וכ"ד חלקים ואם יהיה מ' תהיה מנתו שלש מעלות וששה חלקים ואם יהיה נ' תהיה מנתו שלש מעלות ומ"ד חלקים ואם יהיה ס' תהיה מנתו ארבע מעלות וט"ז חלקים ואם יהיה ע' תהיה מנתו ארבע מעלות ומ"א חלקים ואם יהיה פ' תהיה מנתו חמש מעלות ואם יהיה צ' תהיה מנתו חמש מעלות וה' חלקים ואם יהיה ק' תהיה מנתו ה' מעלות וח' חלקים ואם יהיה ק"י תהיה מנתו ד' מעלות ונ"ט חלקים ואם יהיה ק"כ תהיה מנתו ד' מעלות ומ' חלקים ואם יהיה ק"ל תהיה מנתו ד' מעלות וי"א חלקים ואם יהיה ק"מ תהיה מנתו שלש מעלות ול"ג חלקים ואם יהיה ק"נ תהיה מנתו שתי מעלות ומ"ח חלקים ואם יהיה ק"ס תהיה מנתו מעלה אחת ונ"ו חלקים ואם יהיה ק"ע תהיה מנתו מעלה אחת ונ"ט חלקים ואם יהיה ק"פ בשוה אין לו מנה כמו שאמרנו אלא מקום הירח האמצעי הוא המקום האמיתי.

 

הלכה ז

ואם יהיה המסלול הנכון יותר על ק"פ מעלות תגרע אותו מש"ס ותדע מנתו כדרך שעשית במסלול השמש וכן אם יהיו במנין המסלול אחדים עם העשרות תקח מן היותר שבין שתי המנות האחדים כדרך שביארנו במסלול השמש במנות שלו כך תעשה במסלול הנכון במנות שלו.

 

הלכה ח

כיצד הרי שרצינו לידע מקום הירח האמיתי בתחלת ליל ערב שבת שיומו שני לחדש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר ומנין הימים הגמורים מתחלת ליל העיקר עד תחילת ליל זה שאנו רוצים לידע מקום הירח האמיתי בו כ"ט יום תוציא אמצע השמש תחלה ליל זה יצא לך אמצעה ל"ה מעלות ול"ח חלקים ול"ג שניות סימנם ל"ה ל"ח ל"ג ותוציא אמצע הירח לשעת הראייה לעת זו יצא לך אמצעו נ"ג מעלות ול"ו חלקים ול"ט שניות סימנם נ"ג ל"ו ל"ט ותוציא אמצע המסלול לעת זו יצא לך אמצעו ק' ושלש מעלות וכ"א חלקים ומ"ו שניות סימנם ק"ג כ"א מ"ו תגרע אמצע השמש מאמצע הירח ישאר י"ז מעלות ונ"ח חלקים ושש שניות וזה הוא המרחק תכפול אותו יצא לך המרחק הכפול ל"ה מעלות ונ"ו חלקים וי"ב שניות סימנם ל"ה נ"ו י"ב לפיכך תוסיף על אמצע המסלול חמש מעלות כמו שהודענו ויצא לך המסלול הנכון ק' ושמונה מעלות וכ"א חלקים ואין מקפידין על החלקים במסלול כדרך שביארנו בשמש.

 

הלכה ט

 

ובאנו לחקור על מנת זה המסלול הנכון שהוא ק"ח נמצאת מנה שלו חמש מעלות וחלק אחד ולפי שהמסלול הנכון היה פחות מק"פ תגרע המנה שהוא חמש מעלות וחלק אחד מן אמצע הירח ישאר מ"ח מעלות ול"ג חלקים ול"ט שניות תעשה השניות חלק ותוסיף על החלקים ונמצא מקום הירח האמיתי בשעה זו במזל שור בי"ח מעלות ול"ו חלקים ממעלת י"ט סימנם י"ח ל"ו ועל הדרך הזה תדע מקום הירח האמיתי בכל עת ראיה שתרצה מתחלת שנה זו שהיא העיקר עד סוף העולם.