לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות בית הבחירה פרק ו

הלכות בית הבחירה פרק ו

הלכה א

המקדש כולו לא היה במישור אלא במעלה ההר. כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית מהלך עד סוף החיל בשוה, ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

 

הלכה ב

ומהלך כל עזרת הנשים בשוה, ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

 

הלכה ג

ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.

 

הלכה ד

ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח ובין האולם ולמזבח בשוה, ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וההיכל כולו בשוה.

 

הלכה ה

נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה, לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל, ומפני זה עשו כותל שעל גבי שער זה נמוך, כדי שיהא כהן העומד בהר המשחה רואה פתח ההיכל בשעה שמזה מדם הפרה נוכח ההיכל.

 

הלכה ו

ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנין הכנורות והנבלים והמצלתים וכל כלי השיר, ועל הדוכן העולה מעזרת ישראל לעזרת הכהנים היו הלוים עומדים בשעה שאומרים שירה על הקרבן.

 

הלכה ז

הלשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול, אם היו גגותיהן שוין עם קרקע העזרה, תוכן חול וגגותיהן קדש, ואם אינן שוין, אף גגותיהן חול, שהגגות והעליות לא נתקדשו. לפיכך גגים אלו אין אוכלין שם קדשי קדשים ולא שוחטין קדשים קלים.

 

הלכה ח

היו בנויות לחול ופתוחות לקדש, תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים. והנכנס לשם בטומאה פטור, וגגותיהן חול לכל דבר.

 

הלכה ט

המחילות הפתוחות לעזרה קודש, והפתוחות להר הבית חול. החלונות ועובי החומה, כלפנים בין לאכילת קדשי קדשים בין לטומאה.

 

[השגת הראב"ד דין]: ועובי החומה כלפנים

אמר אברהם: אך אלו בששוים לקרקע העזרה ומשכחת להו בבר שורא.

 

הלכה י

בית דין שרצו להוסיף על ירושלים או להוסיף על העזרה מוסיפין. ויש להם למשוך העזרה עד המקום שירצו מהר הבית, ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו.

 

הלכה יא

אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים, שנאמר: ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות ומשה רבינו מלך היה.

 

הלכה יב

וכיצד מוסיפין על העיר?

עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו, ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר: ארוממך י"י כי דליתני וגו', עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו ועומדין שם. ואוכלים שם לחם תודה אחת משתי התודות והשנייה נשרפת, וע"פ הנביא שורפין את זו ואוכלין את זו.

 

הלכה יג

וכן אם הוסיפו על העזרה מקדשין אותה בשיירי המנחה, מה ירושלים התודה שנאכלת בה מקדשתה, אף העזרה שיירי המנחות שאין נאכלין אלא בה הן שמקדשין אותה בהן, ואוכלין אותן בסוף המקום שקדשו.

 

הלכה יד

כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה, אין קדוש גמור, וזה שעשה עזרא שתי תודות, זכרון הוא שעשה, לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים. ובמה נתקדשה?

בקדושה ראשונה שקדשה שלמה, שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא.

 

[השגת הראב"ד דין]: בקדושה ראשונה שקדשה שלמה

אמר אברהם: סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לרבי יוסי דאמר קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י"י לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת.

 

הלכה טו

לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה, ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אף על פי שאין שם חומות, שהקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.

 

הלכה טז

ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא?

 

לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר: והשמותי את מקדשיכם, ואמרו חכמים: אע"פ ששמומין, בקדושתן הן עומדים, אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים, וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל. וכיון שעלה עזרא וקדשה, לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה. ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום, ואף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה.