לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות שכנים פרק ט

הלכות שכנים פרק ט

הלכה א

לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה ולא יביא אמת המים ולא יעשה בריכת המים לשרות בה בגדים לכבס בצד כתלו של חברו, אלא אם כן הרחיק מכותל שלשה טפחים ויסיד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה או כותל האמה מצד חברו, כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חברו.

 

הלכה ב

מרחיקין את הגפת ואת הזפת ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חברו שלשה טפחים או סד בסיד. ומרחיקין את הזרעים ואת החרישה ואת הגומא שמתקבץ בה מימי רגלים מן הכותל שלשה טפחים.

 

הלכה ג

מרחיקין את הרחיים [מן הכותל] שלשה טפחים מן הרחיים התחתונה שהן ארבעה מן העליונה כדי שלא יניד אותו, או כדי שלא יבהלנו בקול הרחיים.

 

הלכה ד

מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה טפחים מקרקעיתו שהן ארבעה משפתו כדי שלא יחם הכותל.

 

הלכה ה

אבן שהכובס מכה בגדים עליה עד שיתלבנו, צריך להרחיק אותה ארבע אמות מכותל של חברו, שבעת שהכובס מכה עליה המים נתזין ומזיקין לכותל.

 

הלכה ו

לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים. במה דברים אמורים?

בכותל לבנים אבל בכותל אבנים ירחיק טפח, ואם היו האבנים צחיח סלע משתין בצדו בלא הרחקה.

 

הלכה ז

מרחיקין את הסולם מהשובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמיה בעת שמניח הסולם ותעלה לשובך ותאכל הגוזלות.

 

הלכה ח

ומרחיקין את הכותל מן המזחילה של חברו ארבע אמות, כדי שיהיה מקום לבעל המזחילה לזקוף סולם ולתקן מזחילה שלו, הואיל והחזיק בה.

 

הלכה ט

ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם, ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון עד שיעשה השלשה כותלין כמין בי"ת, הרי שמעון מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו ארבע אמות, כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שידושו בו רבים ותתחזק הארץ. במה דברים אמורים?

בכותל גינה או בכותל חצר בעיר חדשה, אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה ובונה כנגדו בלא הרחקה. וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו ארבע אמות, אינו מרחיק אע"פ שמונע הרגל מלהלך שם, שהכותל שהוא פחות מארבע אמות אינו צריך חיזוק הארץ.

 

[השגת הראב"ד]: ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון עד ותתחזק הארץ

אמר אברהם: לא מחוור לענין הגמרא שאם ראובן סמך לשמעון כמין גם דהיינו מן הצד אמאי אקשי בגמרא וקמא היכי סמך והלא מן הצד ליכא משום דוושא כדאיתא בשמעתא עכ"ל.

 

[השגת הראב"ד]: במה דברים אמורים בכותל גינה וכו' עד חיזוק הארץ

אמר אברהם: סברא יפה היא. עד כאן לשונו.

 

הלכה י

מי שבא לחפור בור בסוף שדהו לסמוך למצר חברו, אם שדה חברו אינו עשוי לבורות, סומך ואינו יכול למחות בידו. ואם ימלך חברו לחפור בור בצדו, צריך להרחיק מן כותל הבור שלשה טפחים עד שיהא בין חלל שתי הבורות ששה טפחים. ואם היתה שדה חברו עשויה לבורות, אינו סומך עד שירחיק מן המצר שלשה טפחים ויחפור, וכשיבא חברו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים בתוך שדהו ויחפור.

 

הלכה יא

הבית והעלייה של שנים, לא יעשה בעל הבית תנור בתוך ביתו אלא א"כ יש לו על גביו גובה ארבע אמות. וכן לא יעמיד בעל העלייה תנור עד שיהיו תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח. ואם תנור של נחתומים הוא צריך שיהא תחתיו ארבעה טפחים, ובכירה של נחתומין שלשה טפחים. ואף על פי שהרחיק השיעור, אם יצאת האש והזיקה משלם מה שהזיק כמו שיתבאר במקומו.

 

הלכה יב

מי שהיתה לו חנות תחת אוצר חברו לא יעשה בה לאנחתום ולא צבע ולא רפת בקר ולא יכניס שם אספסתא וכיוצא בהן מדברים שעולה מהם הבל חם הרבה, מפני שהחום מפסיד פירות האוצר. לפיכך אם היה אוצר יין בארץ ישראל שאין החום מפסידו, הרי זה עושה בחנותו כל מלאכת אש שירצה. אבל לא יעשה רפת בקר, מפני שמפסיד ריח היין. ואם הוחזקו החנות בתחלה לרפת או לנחתום וכיוצא בו, ואח"כ רצה בעל העלייה לעשות עלייתו אוצר, אינו יכול למחות בידו.

 

הלכה יג

כיבד בעל הבית ורבץ עלייתו או שרבה בה חלונות כדי לעשות בו אוצר, וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר, או שהתחיל לאצור שומשמין או רמונים או תמרים וכיוצא בהן וקדם זה ועשה התנור קודם שאצר החטין, או שעשה בעל החנות מחילה על גבה להבדיל בין החנות ובין האוצר, בכל אלו בעל אוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה תנור וכיוצא בו, אין בעל האוצר יכול להסיר התנור בכל אלו.