לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות ממרים -פרק ו

הלכות ממרים -פרק ו

 

הלכה א

כבוד אב ואם מצות עשה גדולה, וכן מורא אב ואם. שקל אותן הכתוב בכבודו ובמוראו. כתוב: כבד את אביך ואת אמך, וכתוב: כבד את ה' מהונך. ובאביו ואמו כתוב: איש אמו ואביו תיראו, וכתוב: את ה' אלהיך תירא, כדרך שצוה על כבוד שמו הגדול ומוראו כך צוה על כבודם ומוראם.

 

הלכה ב

המקלל אביו או אמו בסקילה והמגדף בסקילה, הנה השוה אותן בעונש. הקדים אב לאם לכבוד והקדים אם לאב למורא, ללמד ששניהם שוים בין למורא בין לכבוד.

 

הלכה ג

אי זהו מורא ואי זהו כבוד?

מורא, לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו, ולא יקרא לו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מרי. היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים, משנה את שמם. יראה לי: שאין נזהר בכך אלא בשם שהוא פלא שאין הכל דשין בו, אבל השמות שקוראים בהן את העם, כגון אברהם יצחק ויעקב משה וכיוצא בהן בכל לשון ובכל זמן קורא בהן לאחרים שלא בפניו ואין בכך כלום.

אי זהו כבוד?

מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה משל האב. ואם אין ממון לאב ויש ממון לבן כופין אותו וזן אביו ואמו כפי מה שהוא יכול. ומוציא ומכניס ומשמשו בשאר הדברים שהשמשים משמשים בהן את הרב, ועומד מפניו כדרך שהוא עומד מפני רבו.

 

הלכה ד

והאב שהיה תלמיד בנו אין האב עומד מפני הבן אבל הבן עומד מפני אביו, אע"פ שהוא תלמידו, וחייב לכבדו בשאר דרכיו בשעת עשיית משאו ומתנו ועשיית חפציו. כיצד?

הנשמע בדבר אביו למקום לא יאמר: מהרוני בשביל עצמי, פטרוני בשביל עצמי, אלא מהרוני בשביל אבא, פטרוני בשביל אבא, וכן כל כיוצא בזה. לעולם יכלול בכלל דבריו שהוא חושש בכבוד אביו ושמתירא ממנו.

 

הלכה ה

וחייב לכבדו אפילו לאחר מותו. כיצד?

היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא, אלא אומר: כך אמר אבא מרי אני כפרת משכבו. במה דברים אמורים?

בתוך שנים עשר חדש שלאחר מיתתו, אבל לאחר שנים עשר חדש אומר: זכרונו לחיי העולם הבא.

 

הלכה ו

אחד האיש ואחד האשה חייבין במורא וכבוד, אלא שהאיש יש בידו לעשות והאשה אין בידה לעשות, שהרי רשות אחרים עליה. לפיכך אם נתגרשה או נתאלמנה הרי שניהם שוים.

 

הלכה ז

עד היכן הוא כיבוד אב ואם?

אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. ועד היכן מוראן?

אפילו היה לובש בגדים חמודות ויושב בראש בפני הקהל ובא אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו בראשו וירקו בפניו, לא יכלימם אלא ישתוק ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים שצוהו בכך. שאילו מלך בשר ודם גזר עליו דבר שהוא מצער יתר מזה לא היה יכול לפרכס בדבר, קל וחומר למי שאמר והיה העולם כרצונו.

 

הלכה ח

אף על פי שבכך נצטוינו אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויתעלם שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול.

 

הלכה ט

והמכה בנו גדול מנדין אותו, שהרי הוא עובר על ולפני עור לא תתן מכשול.

 

הלכה י

מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו, משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהן. ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשתטו ביותר יניחם וילך לו ויצוה אחרים להנהיגם כראוי להם.

 

[השגת הראב”ד]: מי שנטרפה דעתו של אביו וכו' יניחם וילך לו ויצוה אחרים להנהיגם כראוי

אמר אברהם: אין זו הוראה נכונה אם הוא ילך ויניח לו למי יצוה לשמרו,. עד כאן לשונו.

 

הלכה יא

הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו אע"פ שהוא פטור על מכתו וקללתו עד שיעשה תשובה, אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות, מכבדו ומתיירא ממנו. ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו: אבא, עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו: אבא כתוב בתורה כך וכך, כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו.

 

הלכה יב

מי שאמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין שאמר לו לעבור על מצות לא תעשה או לבטל מצות עשה, אפילו של דבריהם, הרי זה לא ישמע לו, שנאמר: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כולכם חייבין בכבודי.

 

הלכה יג

אמר לו אביו: השקני מים ויש בידו לעשות מצוה, אם אפשר למצוה שתעשה על ידי אחרים, תעשה ויתעסק בכבוד אביו, שאין מבטלין מצוה מפני מצוה. ואם אין שם אחרים לעשותה, יתעסק במצוה ויניח כבוד אביו, שהוא ואביו חייבים בדבר מצוה. ותלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם.

 

הלכה יד

אמר לו אביו: השקני מים ואמרה לו אמו: השקני מים, מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו תחילה מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.

 

הלכה טו

 

חייב אדם לכבד את אשת אביו אע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים, שזה בכלל כבוד אביו. וכן מכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת. אבל לאחר מיתתה אינו חייב. ומדברי סופרים שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו.