לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות מלכים - הקדמה

הלכות מלכים - הקדמה

 הלכות מלכים ומלחמותיהם יש בכללן שלש ועשרים מצות: עשר מצות עשה ושלש עשרה מצות לא תעשה, וזה הוא פרטן:

(א) למנות מלך בישראל.

(ב) שלא ימנה מקהל גרים.

(ג) שלא ירבה לו נשים.

(ד) שלא ירבה לו סוסים.

(ה) שלא ירבה לו כסף וזהב.

(ו) להחרים שבעה עממים.

(ז) שלא לחיות מהן כל נשמה.

(ח) למחות זרעו של עמלק.

(ט) לזכור מה שעשה עמלק.

(י) שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך.

(יא) שלא לשכון בארץ מצרים.

(יב) לשלוח שלום ליושבי העיר כשצרים עליה ולדון בה כאשר מפורש בתורה ואם תשלים ואם לא תשלים.

(יג) שלא לדרוש שלום מעמון ומואב בלבד כשצרים עליהם.

(יד) שלא להשחית אילני מאכל במצור.

(טו) להתקין יד שיצאו בו בעלי המחנה להפנות בו.

(טז) להתקין יתד לחפור בו.

(יז) למשוח כהן לדבר באזני אנשי הצבא בשעת המלחמה.

(יח) להיות מארס ובונה בנין ונוטע כרם שמחים בקנינם שנה תמימה ומחזירין אותן מן המלחמה.

(יט) שלא יעבור עליהם לכל דבר ולא יצאו אפילו לצרכי העיר ולצרכי הגדוד ודומה להם.

(כ) שלא לערוץ ולחזור לאחור בשעת המלחמה.

(כא) דין יפת תואר.

(כב) שלא תמכר יפת תואר.

(כג) שלא יכבשנה לעבדות אחר שנבעלה.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.