הלכות סנהדרין - הקדמה
הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם יש בכללן שלשים: מצות עשר מצות עשה ועשרים מצות לא תעשה, וזה הוא פרטן:
א) למנות שופטים.
ב) שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט.
ג) לנטות אחרי רבים אם נחלקו השופטים.
ד) שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד עד שיהיו יתר שנים.
ה) שלא ילמד חובה מי שלמד זכות בדיני נפשות.
ו) להרוג בסקילה.
ז) להרוג בשריפה.
ח) להרוג בסייף.
ט) להרוג בחנק.
י) לתלות.
יא) לקבור הנהרג ביום הריגתו.
יב) שלא תלין נבלתו.
יג) שלא להחיות מכשף.
יד) להלקות הרשע.
טו) שלא יוסיף בהכאת הלוקה.
טז) שלא לענוש אנוס.
יז) שלא להרוג דם נקי באומד הדעת.
יח) שלא לחוס על הורג חברו או חובל בו.
יט) שלא לרחם את הדל בדין.
כ) שלא להדר גדול בדין.
כא) שלא להטות הדין על בעלי עבירות אע"פ שהוא חוטא.
כב) שלא לעוות משפט.
כג) שלא להטות משפט גר ויתום.
כד) לשפוט בצדק.
כה) שלא לירא בדין מאיש זרוע.
כו) שלא ליקח שוחד.
כז) שלא לקלל הדיינים.
כח) שלא לישא שמע שוא.
כט) שלא לקלל הנשיא.
ל) שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.
וביאור מצות אלו בפרקים אלו.