הלכות כלים פרק כ

הלכה א

כבר ביארנו שכל יד הכלים שהכלי צריך לה בשעת תשמישו הרי היא חשובה כגוף הכלי להתטמא ולטמא לפיכך הטופל כלי חרס הבריא אם נטמא הכלי הרי אוכלין ומשקין הנוגעין בטפילה טהורין שאין הכלי צריך לטפילה זו אבל הטופל את כלי חרס הרעוע הרי הטפילה חשובה כגוף הכלי וכן המהדק את הקירויה של חרס הדולין בה המים אם חיפה אותה בעור או בקלף וכיוצא בהן אם היתה רעועה הרי הן כגופה.

הלכה ב

הטופל כלי חרס להיות מבשל בו אינו חיבור טפל כלים להיות זופת בהן חיבור.

הלכה ג

חבית שניקבה ועשאה בזפת בבעץ וגפרית בסיד ובגפסים אינן חיבור ושאר כל הדברים חיבור.

[השגת הראב”ד]: ובגפסים אינן חיבור

אמר אברהם: מצאתי בשתי נוסחאות בהיפך מזה באלו חיבור ובשאר הדברים אינן חיבור.

הלכה ד

דברים הלחין המשוכין שטופלין בהן הפטסין של מים כדי שלא ידלוף הכלי הרי הן כגופו של כלי שאפילו נטמא הכלי מאוירו אוכלין ומשקין הנוגעין בטפילה טמאין וכן טפילו של תנור הרי הוא כחרס התנור והוא שיהיה בעובי הטפלה עד טפח שהוא צורכו של תנור אבל יתר על טפח אינו מצורך התנור והנוגעין ביתר על טפח מעוביו טהורים טפילת הכירה עוביו שלש אצבעות.

הלכה ה

חבית שניקבה וסתמה בזפת יותר מצורכה הנוגע בצורכה טמא וביתר מצורכה טהור זפת שנטפה על חבית הנוגע בה טהור.

הלכה ו

מיחם שטפלו בחמר ובחרסית ונטמא הנוגע בחמר טמא והנוגע בחרסית טהור שאין החרסית מתחבר לכלי.

הלכה ז

מגופת החבית שטפל בטיט עליה ועל החבית אינה חיבור לה ואם נגעו משקין טמאין בחבית לא נטמאת המגופה ואם נגעו במגופה לא נטמאו אחורי החבית.

[השגת הראב”ד]: מגופת חבית שטפל בטיט

אמר אברהם: טעה בהצעת המשנה וכך היא הצעתה יבלית שטופלין בה את הפטסין הנוגע בה טמא מגופת החבית אינה חיבור והנוגע בטפלת התנור חיבור הוא סבר מגופת החבית על הטפלה הוא חוזר ולא כן ידמה ולבבי לא כן יחשוב שהיה לו לומר שעל מגופת החבית אינו חיבור ולא היה צריך יותר ועוד פתח בפטסים וסיים בתנור ועוד מי ראה מעולם טפלה על גבי מגופה ומגופה עומדת ליטול וטפלה עשויה לקיימה אלא ודאי מילי מילי קתני אף על פי שהיבלית חיבור לפיטס המגופה אינה חיבור לחבית ואע"פ שזו אינה חיבור טפילת התנור אף על פי שדומה לזו חיבור.

הלכה ח

כלי נחושת שזפתן אין הזפת חיבור ואם ליין הרי זה כגוף הכלי.

הלכה ט

בצק שבסדקי העריבה שנגע בו שרץ אם בפסח הואיל ואיסורו חשוב חוצץ ולא נטמאת העריבה ואם בשאר ימות השנה אם היה מקפיד עליו העריבה טהורה ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה ונטמאת העריבה.

הלכה י

המשיחות והרצועות שבמטפחות הספרים ושבמטפחות התינוקות תפורות חיבור וקשורות אינן חיבור וכן רצועות שבמעדר ושבשק ושבקופה אבל שבאזני כלי חרס אפילו תפורות אינן חיבור שאין חיבורין לכלי חרס.

הלכה יא

יד קורדום היוצא מאחריו שלש אצבעות חיבור והיתר על שלש הנוגע בו טהור יד קורדום מלפניו טפח הסמוך לברזל חיבור יתר ע"כ הנוגע בו טהור.

הלכה יב

שירי הפרגל טפח ויד מקבת של מפתחי אבנים טפח יד קורנס של זהבים טפחיים ושל חרשים שלשה שירי מלמד הבקר ארבעה טפחים סמוך לדרבן יד קורדום שחופרין בו ביררין של מים ארבעה טפחים ויד קורדום של נכוש חמשה ויד בן פטיש חמשה ושל פטיש ששה וכן יד קורדום של בקוע ושל עדיר ששה יד מקבת של סתתין ששה שיירי המרדע הסמוך לחרחור של מתכת שבראש המרדע שבעה טפחים יד המגריפה של בעלי בתים שמונה טפחים ושל סיידין עשרה וכל היתר על זה אם רצה לקיימו טמא יד כל משמשי האור כגון השפודין והאסכלאות אפילו ארוכין כל שהן טמאין.

הלכה יג

מקל שעשאהו יד לקורדום הרי הוא חיבור לטומאה בשעת מלאכה ואם נגעה טומאה במקל כשהוא חורש או מבקע בו נטמא הקורדום ואם נגעה בקורדום נטמא המקל וכן הדיוסטר שהן כשני כלים והמסמר מחברן להיות מסך עליהן הרי הן חיבור בשעת מלאכה קבעו בקורה הרי זה מקבל טומאה ואין הקורה חיבור לו עשה קצת הקורה דיוסטר כל שהוא מן הקורה לצורך הדיוסטר חיבור לדיוסטר והנוגע בשאר הקורה טהור שאין כל הקורה חיבור.

הלכה יד

עגלה שנטמאת הנוגע בעול ובקטרב ובעץ ובעבות אפילו בשעת מלאכה טהורה והנוגע בחרב ובבורך ובביצול ובעין של מתכת ובלחיים ובעיראין טמא וכן מגירה שנטמאת הנוגע בידה מכאן ומכאן טמא והנוגע בחוט ובמשיחה ובאמה ובסניפין שלה טהור שאין אלו חיבור לה אבל הנוגע במלבן של מסר הגדול טמא.

הלכה טו

מכבש של חרש שנטמא הרומח שבו הנוגע במכבש טהור מגרה שנטמא הנוגע בקשטנית שהיא לפופה עליו טהור שאינה חיבור קשת שהיתה מתוחה והחץ משוך עמה ונטמא החץ הנוגע ביתר ובקשת טהור ואפילו כשהיא מתוחה וכן מצודת האישות שנטמא החץ שלה לא נטמאת המצודה אפילו כשהיא מתוחה וכן מסכת נסוכה שנטמאת בשעת האריג הנוגע בכובד העליון והתחתון ובנירים ובקירוס ובחוט שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שאינה עתיד להחזירה טהור שכל אלו אינן חיבור לבגד אבל הנוגע בנפש המסכת ובשתי העומד ובכפל שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שהוא להחזירה טמא שכל אלו חיבורין לבגד.

הלכה טז

הנוגע בצמר שעל האימה ובאשויה טהור הנוגע בפיקה עד שלא פרעה טמא משפרעה טהור.

הלכה יז

החוט שהשילו למחט אפילו קשור משני צדדין אינו חיבור הכניסו לבגד החוט חיבור לבגד ואין המחט חיבור לבגד ואין החוט כולו חיבור לבגד אלא כל שהוא לצורך התפירה חיבור שאינו לצורך התפירה אינו חיבור החוט שפירש מן הבגד אפילו מאה אמה כולו חיבור חבל שקשור בחרס אפילו מאה אמה כולו חיבור קשר בו חבל אחד מן הקשר ולפנים חיבור מן הקשר ולחוץ אינו חיבור החבל שהוא קשור בקופה אינו חיבור אלא אם כן תפר.