לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות כלים פרק ו

הלכות כלים  פרק ו

הלכה א

כל כלי שנטמא ונשבר אחר שנטמא ונפסדה צורתו ותשמישו טהור בשבירתו וכן כלים שנשברו כשהן טהורין שבריהן אינן מקבלין טומאה.

 

הלכה ב

כמה שיעור השבר שישבר בכלי עץ או כלי עצם ויהיה טהור כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים כיצד משינקב הכלי במוציא רמון טהור והרמון שאמרו בינוני לא גדול ולא קטן לפי דעת הרואה ויהיו בכלי שלשה רמונים אחוזים זה בזה ניקב הכלי במוציא זית וסתמו וחזר וניקב במוציא זית וסתמו [עד שהשלימו למוציא] רמון אף ע"פ שהוא סתום טהור שהרי נעשו לו פנים חדשות.

 

[השגת הראב”ד]: ויהיו בכלי ג' רמונים

אמר אברהם: אין מדבריו אור לחשכים ולשון המשנה הרמונים שאמרו ג' אחוזין זה בזה ונראין לי פי' שיעור מוציא רמון ליטהר אפילו בכלי שמחזיק ברחבו ג' רמונים זה בצד זה אע"פ שרובו קיים שלא נפחת אלא שיעור הא' טהור וכל שכן אם לא היה מחזיק אלא שנים שהרי נקיבתו מחצה פי' אחר הרמונים שמשערים בהם לא במין הגדולים והגסים שיוצאין אחד אחד ביחור שלהם אלא באותו מין שיוצאין ג' בעוקץ אחד והם ממין הבינוני ובאותן הג' עצמן אין משערין לא בגדול שבהם ולא בקטן שבהם אלא בבינוני ומסעד לזה הפירוש מה שאמרו באותו הפרק ר"י בן נורי אומר לא הוזכרו רמוני בדן אלא לשער בהן את הכלים למדנו שיש להם ענין באי זה משערין וזה עיקר עוד יש לפרש כשהן ג' אחוזין זה בזה והכי יוצאין מצדן אין בנקב אלא שיעור מוציא רמון אחד והא דבעינן שלשה אחוזין זה בזה כדי שהכובד מוציא ואילו היה אחד לא היה יוצא אף על פי כן טהור הכלי וכל שכן אם היה יחיד ויוצא וקצת ראיה לזה הפירוש דברי רשב"ג שהם בסמוך והם בזה הענין ואולי זהו פירוש זה המחבר.

 

הלכה ג

כלים שעשאן מתחלה נקובין במוציא רמון כגון הסל והפחלץ של גמלים והאפיפירות מקבלין טומאה עד שיקרע רובן.

 

[השגת הראב”ד]: והפחלץ של גמלים

אמר אברהם: זאת לא מצאתי וקשיא לי הא דתנן פכ"ד הפחלץ של גמלים טהורים מכלום ועוד תניא פרק כלי עור הסל והפחלץ של גמלים שעשאן מתחילה מקבל רמונים טמאים הא למדת דאם אינם מקבלים טהורים.

 

הלכה ד

אפיפירות שעשה להן קנים למעלה ולמטה לחזק טהורות עשה להן גפיים כל שהן אע"פ שכולה נקובה כמוציא רמון מקבלת טומאה.

 

הלכה ה

כל הכלים שאינן יכולין לקבל רמונים כגון הרובע וחצי רובע והקנונים הקטנים שיעורן במוציא זית נגממו שפתותיהן אם נשאר בהן כדי לקבל כל שהוא טמאין.

 

הלכה ו

הסלין של פת שיעורן כככרות של פת.

 

הלכה ז

קופת הגננים משתוציא אגודות של ירק טהורה ושל בעלי בתים במוציא תבן של בלנין בגבבא.

 

הלכה ח

בית קערות שאינו מקבל קערות הואיל ומקבל התמחויין הרי זה מקבל טומאה וכן בית הרעי שאינו מקבל משקין הואיל ומקבל את הרעי הרי זה מקבל טומאה.

 

הלכה ט

כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור ואף על פי שמקבלין על דפנותיהן באילפסין חוץ מכלים של עץ שחציין או מקצתן כלי בפ"ע מתחילת עשייתן כגון השולחן הכפול שמתחלה נעשה שני חלקים והרי הוא נכפל ונפשט וכגון התמחוי המזנון שהוא קערות קערות והרי בכל חלק מחלקיו קערות שלימות וכגון הכסא הכפול וכל כיוצא באלו וכן בית לגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן זה שנפחת טהור ואינו חיבור לשאר הבתים נפחת השני טהור ואינו חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין וכן כל כיוצא בכלים כאלו.

 

הלכה י

משפלת שאמצעיתה גבוהה וזויותיה יורדות ונפחתה מצד אחד טמא מפני שהיא מקבלת מצד השני נפחתה מצד השני טהורה השולחן והדולפקי שנפחתו מקבלין טומאה עד שיחלקו ויבדל כל חלק מחבירו ניטלה אחת מרגליהן טהורה וכן אם ניטלה השנייה ניטלה השלישית אם חישב עליהם שיאכל על שולחן זה או על דולפקי זו כמו אוכל בטבלא מקבלין טומאה ואם לאו טהורין.

 

הלכה יא

כלי נסרים שנפלו שפתותיהן טהורין ואם נשאר מחסום שפתותיהן כל שהוא מקבלין טומאה.

 

הלכה יב

טבלא שמילאה עצים ותקעה טהורה חיפה בנסרים מקבלת טומאה.

 

הלכה יג

ספסל שנתפרק טהור סרגלו במשיחות או בחבלים מקבל טומאה.

 

הלכה יד

הסלים של גמלים התירן טהורין חזר וקשרן מקבלין טומאה נמצאו מתטמאין ומתטהרין אפילו עשר פעמים ביום.

 

הלכה טו

השולחן או הדולפקי שחיפן בשייש ושייר בהם מקום הנחת הכוסות מקבלין טומאה ואם חיפה הכל טהור בין בציפוי עומד בין בציפוי שאינו עומד בין שחיפה את לבזבזיו בין שלא חיפן בין שהיו של עצים חשובים כגון אשכרוע וכיוצא בו בין שהיו של שאר עצים הואיל וחיפן כולן טהורין כמו שביארנו.