לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות טומאת צרעת פרק יב

הלכות טומאת צרעת  פרק יב

הלכה א

צרעת בגדים כגריס כצרעת אדם אבל פחות מכגריס טהור ושלשה סימני טומאה יש בהן ירקרק אדמדם והפשיון ושלשתן מפורשין בתורה ירקרק הוא הירוק שבירוקין שהוא ירוק הרבה ככנף הטווס וכהוצי הדקל ואדמדם הוא אדום שבאדומים שהוא אדום הרבה כזהורית יפה ושני מראות אלו מצטרפין זה עם זה במראה ירקרק או אדמדם מסגירין את הבגד ואם עמד במראה זה שני שבועות מחליטין ושורפין וכן אם פשה מחליטין ושורפין כיצד בגד שנראה בו נגע ירקרק או אדמדם מסגירו שבעת ימים ובשביעי רואה אם פשה מחליטו ושורף את כל הבגד ואם עמד במראהו ולא פשה או שפשה וכהה מב' המראות שהוסגר בהן או שהוסיף המראה להאדים ולהוריק ולא פשה יכבס מקום הנגע ויסגיר שבעת ימים שנית ובסוף שבוע שני שהוא יום י"ג רואה אם כהה למראה שלישית הרי זה טעון כיבוס וטהור ואם נשתנה הנגע ממה שהיה כגון שהיה ירקרק ונעשה אדמדם או אדמדם ונעשה ירקרק קורע מקום הנגע ושורף מה שקרע ותופר מטלית במקום שקרע ופוטר שאר הבגד ומכבסו כולו כיבוס שני ומטבילו וטהר ואם עמד במראה שהוסגר בו בתחלה יחליטו וישרוף את כולו.

 

[השגת הראב”ד]: ואם נשתנה הנגע ממה שהיה

אמר אברהם: טעה בכאן טעות גדולה מירקרק לאדמדם או מאדמדם לירקרק אין זה כהה והתורה אמרה ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע וקרע והמשנה אמרה נשתנה ופשה או נשתנה ולא פשה כאילו לא נשתנה ומאחר שלא נשתנה הרי הוא כעומד בעיניו בסוף שבוע שני והוא נשרף כולו ומה שאמרה המשנה הכהה בראשון יכבס ויסגיר וכו' כהה למראה שני קאמר כגון מירקרק לירוק ומאדמדם לאדום אבל מראה ג' אין להם ומכבסו והוא טהור ומירקרק לאדמדם או בהיפך אין כאן ב' אלא שניהן אבות ראשונים מכל מקום בתחלה אין נזקקין לירקרק או לאדמדם וכ"ה המשנה לדעת חכמים.

 

הלכה ב

נגע שהיה ירקרק ופשה אדמדם או שהיה אדמדם ופשה ירקרק הרי זה פשיון.

 

הלכה ג

נגע שהיה באמצעו מקום נקי בלא נגע ופשה לו הנגע אינו פשיון עד שיפשה לחוץ שאין פשיון הנגע לתוכו פשיון בין באדם בין בבגדים ובתים.

 

הלכה ד

הפשיון הסמוך בבגדים כל שהוא והרחוק או החוזר כגריס כיצד בגד שהוסגר ונולד בו נגע אחר כגריס רחוק מן הנגע שהוסגר בו הרי זה פשיון וישרף ואם היה פחות מכגריס אין משגיחין בו וכן בגד שקרע ממנו הנגע בסוף שבוע ב' כמו שביארנו וחזר בו נגע כגריס ישרף וכן בגד שפשה בו הנגע אחר שנפטר ישרף.

 

[השגת הראב”ד]: הפשיון הסמוך בבגדים

אמר אברהם: אם תעיין בדרש תורת כהנים עם משנת נגעים תמצא שהאדם והבגדים והבתים שוים לזה הדין.

 

הלכה ה

מי שמכבס את הנגע בשבוע ראשון כמו שביארנו צריך לכבס מעט מן הבגד שחוצה לו שנאמר: את אשר בו הנגע וכל נגעי בגדים שמכבסין אותן מעבירין עליהן שבעה סממנין שמעבירין על הכתם כדרך שמעבירין על הכתמים כמו שביארנו בענין נדה.

 

הלכה ו

בגד שקרע ממנו מקום הנגע ותפר מטלית כמו שביארנו וחזר נגע כגריס על הבגד מתיר את המטלית ומצילה ושורף שאר הבגד חזר הנגע על המטלית שורף את הכל.

 

הלכה ז

הטולה מן המוסגר בטהור וחזר נגע על הבגד שורף את המטלית חזר על המטלית הבגד הראשון המוסגר ישרף והמטלית תשמש את הבגד שהיא תפורה בו בסימנין אם עמד בעיניו שני שבועות או פשה שורפין הכל.

 

הלכה ח

בגד שבא כולו בתחילה ירקרק או אדמדם מסגירו שבוע אחר שבוע אם עמד בו שני שבועות ישרף אבל בגד שהסגירו ופשה הנגע בכולו ונעשה ירקרק או אדמדם או שפטרו ואחר שפטרו בא כולו ירקרק או אדמדם הרי זה טהור כבס ופשה ישרף.

 

[השגת הראב”ד]: ואחר שפטרו בא כו'

אמר אברהם: לא מצאתי נוסחא מאושרת בזה ומה שאמרו או שפטרו ואחר שפטרו בא כלומר ירקרק ואדמדם הרי זה טהור אם כן מצא נוסחא שלו הרי טוב ואם מדעתו אין שומעין לי שהרי באדם פורח אחר הפיטור טמא מוחלט הוא ונראין הדברים קל וחומר בבגדים.

 

הלכה ט

בגד שמוכין יוצאין על פניו מן האריג כגון סגוס של צמר ונראה בו נגע אינו מתטמא עד שיראה הנגע במוכין ובאריג עצמו וזה שנאמר: בבגדים בקרחתו או בגבחתו קרחתו אלו השחקי' גבחתו אלו החדשים.

 

הלכה י

הבגדים הצבועים אינן מטמאין בנגעים בין שצבועין בידי אדם בין שצבועין בידי שמים עד שיהו לבנים בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה פחות משלש אצבעות על שלש אצבעות מן האריג אינו מטמא בנגעים.

 

הלכה יא

בגד שארג בו פחות משלש על שלש ונראה בו נגע ואח"כ השלימו לשלש על שלש טהור.

 

הלכה יב

התופר מטליות שאין בכל אחת מהן שלש על שלש ועשה מהן בגד הרי זה מטמא בנגעים שהתפור כארוג וכולו בגד אחד הוא.

 

הלכה יג

בגד שהוא מטליות מטליות מהן צבועין ומהן לבנים ונראה נגע בלבן שבו מסגירין אותו אם עמד שני שבועות נטמא כולו וישרף וכן אם פשה הנגע במטלית לבנה אחרת הרי זה פשיון אף על פי שיש ביניהם צבוע היה כולו צבוע ובו פס אחד לבן אפילו כגריס ונראה בו נגע יסגיר שאם עמד בעיניו ולא הוסיף ולא כהה שני שבועות ישרף.