לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות תרומות פרק יד

הלכות תרומות פרק יד

הלכה א

חמשים תאנות שחורות וחמשים לבנות שנפלה לתוכן תאנה אחת של תרומה, היתה לבנה השחורות מותרות והלבנות מדומעות. היתה שחורה, השחורות מדומעות והלבנות מותרות. ואם אין ידוע אם שחורה היתה ואם לבנה, עולה באחד ומאה מן הכל, ידע מה היתה אחר שנפלה ושכח הרי כולן מדומעות.

 

הלכה ב

וכן עיגולי דבילה ומלבנים של דבילה שנפל עיגול או מלבן של תרומה לתוכן ואין ידוע אם מלבן היה או עיגול, הרי העיגולין מצטרפין למלבנים ותעלה התרומה באחד ומאה מן הכל. עיגולי דבילה גדולים וקטנים שנפל עיגול דבילה לתוכן ואין ידוע אם גדול היה אם קטן, הרי הן מעלין בין במנין בין במשקל. כיצד? נפל עיגול למאה עיגולין גדולים וקטנים הריני אומר: קטן נפל ומגביה אחד מן הקטנים, נפל עיגול לתוך מ' עיגולים מהן עשרים עיגול משקל כל אחד ארבע ליטרין ומהן עשרים עיגול משקל כל אחד ליטרא, הואיל ומשקל הכל מאה ליטרין ואחד, הריני אומר: קטן נפל ומגביה אחד מן הקטנים.

 

הלכה ג

והקמח והסולת אינן מצטרפין להעלות את התרומה.

 

הלכה ד

סאה של חטים שנפלה על פי מגורה של חטים אין משערין אותה באחד ומאה, שאין משערין אלא אם נבללה תרומה עם החולין, או אם אין ידוע באיזה מקום נפלה התרומה. וכיצד יעשה?

רואין את התרומה כאילו היא חטים על גבי שעורים ומפריש התרומה עצמה שנפלה על גבי המגורה עם מעט מן החולין שנפלה עליהן כמי שמאסף חטים מע"ג שעורין.

 

הלכה ה

שתי קופות או שתי מגורות שנפלה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, אם היו שתי מגורות בבית אחד, הרי אלו מצטרפות ותעלה באחד ומאה מן הכל כאילו היו שתיהן מגורה אחת. והקופות מצטרפות ואפילו היתה קופה בבית זה וקופה בבית אחר, לפי שקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד, אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות, אינן מצטרפות.

 

הלכה ו

וכיצד מעלה סאה שנפלה?

אם רצה להעלות מאחד משתיהן, מעלה. ואם רצה להעלות חציה מזו וחציה מזו, מעלה. כדים מלאים תאנים של חולין שדרס ליטרא תאנים של תרומה בפי כד אחד מהם ואין ידוע אי זו היא, אם היו שם מאה כד וכד, הרי זו תעלה ולוקח כד אחד מהם ומוכרה לכהן חוץ מדמי אותה ליטרא והשאר מותרין. ואם היו פחות ממאה, הפומין כולן מדומעות והשולים מותרין.

 

הלכה ז

וכן אם דרסה על פי כוורת או ע"פ עיגול ואין ידוע אי זה הוא דרסה על פי העיגול ואין ידוע אם בצפונו או בדרומו ולא אי זו עיגול הוא, רואין אותם כאילו הם פרודות ותעלה לפי המשקל. אם יש בכל העיגולין מאה ליטרין – תעלה, והוא: שיש בכל עיגול מהן יתר על שני ליטרין כדי שתבטל התרומה ברוב, שספק התרומה בטל ברוב החולין.

 

הלכה ח

התרומה, ודאה אוסר במאה וספיקה אוסר בחמשים, ואין לה היתר אלא ברוב. ואם היה ביותר מחמשים, אינה צריכה רוב. כיצד?

תאנה אחת תרומה שנפלה לתשעים ותשע והרי המאה קיימין, הכל אסור לזרים, כמו שביארנו.

[השגת הראב"ד דין]: התרומה ודאה אוסר במאה וכו' עד הותר השאר לזרים

אמר אברהם: בירושלמי הוא פרק המפריש מקצת תרומות ומעשרות ולא מפיו אנו חיים בפירוש הירושלמי הזה ולשון הירושלמי כך הוא ר' זעירא בשם רבי פרחיה תרומה אוסרת בודאה במאה וספיקה בחמשים הא ששים לא שבעים לא פירוש בתמיהא עד חמשים צריכה רוב מכאן ואילך אינה צריכה רוב עתה אפרש ספיקה האמורה בכאן הוא שאבדה אחת מן המדומע שהוא תשעה ותשעים חולין ואחת תרומה וכיון שאבדה אחת מהן אפשר שהיא היא התרומה ואמרו שאם נשארו מאותו הדמוע חמשים אסורין ותמהו על זה הא ששים או שבעים נשארו לא יהו אסורין והלא א"ר יוחנן למעלה שאף על פי שאבדה אחת כולן נעשו אסורין ולא תבטל התרומה בנשאר אע"פ שהוא ספק ויש שם רוב חולין אלא אם כן ריבה עליו חולין אחרים במדת התרומה שלא נאסרו בו מועט זה ותריץ ליה דהכי קאמר אם אותו הדמוע שהוא מאה אבדו מהם עד חמשים צריכין רוב פירות כל אחת הפורשת משם צריכה שתבטל ברוב חולין ממקום אחר אבל אם אבדו יותר מחמשים אינה צריכה רוב חולין ממקום אחר והכל מותר מ"ט דאמרינן איסורא ברובה איתיה ועיקר זה הדבר בזבחים פרק התערובות.

 

הלכה ט

נפלה אחת מחמשים ואבדה אחת מן הכל, שמא אחת מן החולין היא שאבדה או האחת שנפלה היא שאבדה, הרי אלו אסורות עד שירבה עליהן חולין ממקום אחר ויוסיף עליהן חמשים תאנים ואחת יותר על הכל. ואם נפלה אחת של תרומה לתוך חמשים ואחת ואבדה אחת מן הכל, הותר השאר לזרים.

 

הלכה י

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או למעשר שני והקדש שלא נפדו, ונדמע הכל, אם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר וימכר הכל לכהנים, חוץ מדמי תרומה שנפלה ומדמי תרומת מעשר שבו. ואם למעשר שני והקדש נפלה, הרי אלו יפדו וימכרו לכהן, חוץ מדמי תרומה.

 

הלכה יא

סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או ממעשר ראשון או מעשר שני או הקדש בין טמאין בין טהורים, הואיל ונדמע הכל, הרי הכל כתרומה טמאה שאסורה באכילה לכל, והרי הכל אסור לעולם ומניחים אותן עד שירקבו. במה דברים אמורים?

בדבר שאין דרכו להאכל חי. אבל בדבר שדרכו להאכל חי, לא יניחן שמא יתקל בהם ויאכל מהן, אלא ידליק הכל כדרך שמדליקין תרומה טמאה.

 

הלכה יב

סאה תרומה טהורה שנפלה לפחות ממאה חולין טמאין, ימכר הכל לכהנים חוץ מדמי תרומה. והכהן אוכל מדומע זה קליות, או ילוש אותו במי פירות שאינן מכשירין כדי שלא תטמא התרומה שבו מן החולין הטמאין. או ילוש מדומע זה פחות מכביצה, שאין אוכל טמא מטמא אוכל אחר עד שיהיה כביצה. או יתחלק מדומע זה פחות מכביצה בכל עיסה כדי שלא תטמא התרומה שבו.

 

הלכה יג

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין וכן סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין, תעלה באחד ומאה ותאכל קליות או תלוש במי פירות או פחות מכביצה, שאין הסאה שנפלה היא הסאה עצמה שעלתה.

 

הלכה יד

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה של תרומה טהורה, בטלה במיעוט ואוכלין הכל בטהרה. ואם נפלה לפחות ממאה, יניח הכל עד שירקב.

 

הלכה טו

שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ונודע לאי זו מהן נפלה, ואחר כך נפלה סאה שנייה ואין ידוע לאי זו מהן נפלה, אומרים למקום שנפלה ראשונה נפלה שנייה, לפי שתולין את הקלקלה במקולקל. נפלה סאה ראשונה לתוך אחת מהם ואין ידוע לאי זו מהן נפלה ואח"כ נפלה סאה שנייה ונודע לאי זו מהן נפלה, אין אומרים למקום שנפלה שנייה נפלה ראשונה, אלא שתיהן מקולקלות.

 

הלכה טז

היו שתי קופות אחת טמאה ואחת טהורה ונפלה סאה של תרומה לאחת מהן ואין ידוע אי זו היא, אומרין לתוך הטמאה נפלה.

 

הלכה יז

שתי קופות אחת תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין נפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן, אומרין: לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו בטהרה כתרומה.

 

[השגת הראב"ד דין]: שתי קופות וכו' עד או ילושו במי פירות

אמר אברהם: זאת הפסקא לא מצאתיה לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ולא יתכן בה לומר תאכל קליות או תלוש במי פירות שהרי כבר נטמאה התרומה ונטמאו החולין אלמא בשהוכשרו עסיקינן.

 

הלכה יח

נפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן, אומרין: לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות בטהרה כתרומה גדולה.

 

הלכה יט

סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך אחת מהן, אומרין: לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות או ילושו במי פירות.

 

הלכה כ

שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורה ונפלה סאה של תרומה טהורה לתוך אחת מהן, אומרין: לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות.

 

הלכה כא

 

נפלה סאה של תרומה טמאה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות, שספק תרומה טמאת אסור וספק המדומע מותר, מפני שאיסור תרומה טמאה מן התורה ואיסור המדומע מדבריהן על העיקרים שביארנו בהלכות איסורי מאכלות.