לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רסח: דין קנייה בחצרו ובארבע אמותיו

סימן רסח: דין קנייה בחצרו ובארבע אמותיו

 סעיף א

כל מציאה שאמרנו שהיא של מוצאה, אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או לרשותו, אבל אם ראה את המציאה, אפילו נפל עליה, ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה.

הגה: ודוקא ברשות הרבים, אבל במקום שארבע אמות קונות, קנה, ולא גרע משום דנפל עליה (טור וב"י בשם הרי"ף והרא"ש וכן נראה לי דעת הרמב"ם ור"ן בשם הרא"ה), ודלא כיש חולקין (ר"ן בשם הרשב"א ונ"י פ"ב דמציעא והמ"מ בפי"ז לדעת הרמב"ם).

 

סעיף ב

ד' אמות של אדם שהוא עומד בצדן הרי אלו קונים לו, ואם הגיע המציאה לתוך ד' אמות שלו זכה בה, וחכמים תקנו דבר זה כדי שלא יריבו המוצאים זה עם זה. במה דברים אמורים, בסימטא או בצידי רשות הרבים שאין הרבים דוחקים בהם, או בשדה שאין לה בעלים. אבל העומד ברשות הרבים או בתוך שדה חברו, אין ד' אמות קונות לו, ואינו קונה שם עד שתגיע מציאה לידו.

הגה: שנים שבאו כאחד לתוך ד' אמות, או שעומדים שניהם ונפלה המציאה לתוך ד' אמותיהן, קנו שניהן (טור).

 

סעיף ג

חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ואם נפל בה מציאה הרי היא של בעל החצר. במה דברים אמורים, בחצר המשתמרת. (ואין חצירו קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה, אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו, אע"פ שבאה מציאה לשם, ובא אחר ונטלה שם זכה, הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני (נ"י ומרדכי פרק אלו מציאות). ועיין לעיל סימן רל"ב סעיף י"ח. ואם סוחר אחד הביא סחורה בזול לחצירו של שמעון ובא שמעון ואמר תקנה לי חצירי, ובא ראובן אחר כך ולקחה, יש אומרים דזכה ראובן דמאחר שאינו מציאה גמורה, כי בעל החצר צריך לקנותה במעות, לא זכתה לו חצירו, ויש אומרים דזכה בעל החצר (מרדכי פ"ק דמציעא ב' הדיעות). ואם אחר כך בא סחורה לחצירו של ראובן ואמר תקנה לי חצירי, וקנאה שמעון, וראובן אינו רוצה ליתן הסחורה לשמעון כי אמר שחצירו קנה לו, ושמעון טוען ממה נפשך תתן לי הסחורה הראשונה או השנייה, אם כבר נפסק הדין במעשה הראשון אם כן הוי המעשה השני לחוד והמוציא מחברו עליו הראיה, אבל אם לא נפסק הדין בראשונה עד שאירע מעשה שני, צריך ראובן ליתן לשמעון סחורה אחת ממה נפשך (ת"ה סימן ש"י). אבל בשדה וגנה וכיוצא בהן, אם היה עומד בצד שדהו ואמר: זכתה לי שדי, זכה בהם, ואם אינו עומד שם, או שהיה עומד ולא אמר: זכתה לי שדי, כל הקודם זכה. (ויש אומרים דבעומד בצד שדהו לחוד סגי (טור בשם הרא"ש והמגיד פי"ז דגזילה בשם רשב"א) ועיין לעיל (סימן ר).

 

סעיף ד

ראה אחרים רצים אחר המציאה והרי הוא צבי שבור או גוזלות שלא פרחו, אם היה עומד בצד שדהו שהם בתוכה, ואלו היה רץ היה מגיען, ואמר: זכתה לי שדי, זכתה לו שדהו. ואם אינו יכול להגיען, הרי אלו כצבי שהוא רץ כדרכו וכגוזלות המפריחים, ולא אמר כלום, אלא כל הקודם בהם זכה. ואם נתנו לו במתנה, הואיל ואחר הקנם לו והרי הם מתגלגלים בתוך שדהו קנה שדהו, ואם היה צבי רץ כדרכו וגוזלות מפריחים לא קנתה לו שדהו.

 

סעיף ה

קטנה, יש לה חצר ויש לה ארבע אמות. אבל קטן אין לו חצר ואין לו ארבע אמות.