לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן ער: מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו

סימן ער: מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו

 סעיף א

מציאת חרש שוטה וקטן אין בה משום גזל אלא מפני דרכי שלום, לפיכך אם עבר אחד וגזלה מידם אינה יוצאה בדיינים.

הגה: ודוקא מציאה שאין דעת אחרת מקנה לו, אבל שכירות של קטן וכיוצא בו מוציאין בדיינין (כן כתב הב"י בשם הרשב"א).

 

סעיף ב

מציאת בנו ובתו הסמוכים על שולחנו, אע"פ שהם גדולים, ומציאת בתו הנערה אע"פ שאינה סומכת על שולחנו, ומציאת עבדו ושפחתו הכנענים, ומציאת אשתו, הרי אלו שלו. (והוא הדין אם הרויחו בסחורה או במלאכה (ב"י ססי' קע"ז בשם עיטור), אבל אם מת, אינו מוריש מלאכת בן אחד לשאר יורשיו (הגהות שניות דמרדכי דב"מ), אבל מציאת בנו שאינו סומך על שולחנו, אע"פ שהוא קטן, ומציאת עבדו ושפחתו העברים, ומציאת אשתו שהיא מגורשת ואינה מגורשת, אינה שלו, (ואם נתנו מתנה לקטן הסומך על שולחן אביו הרי היא של אביו, אבל לא בבנו הגדול (נ"י פ"ק דמציעא). יתום הסמוך על שלחן אחרים מציאתו לעצמו (מרדכי ותוס' פ"ק דמציעא).

 

סעיף ג

מציאת פועל לעצמו אע"פ שאמר לו: עשה עמי מלאכה היום. ואין צריך לומר אם א"ל עדור עמי היום, אבל אם שכרו ללקט מציאות, כגון שחסר הנהר ושכרו ללקט הדגים הנמצאים באגם, הרי מציאותיו לבעל הבית ואפילו מצא כיס מלא דינרים, (ויש אומרים דהוא הדין שכרו סתם ומראה לו ללקט מציאות (טור בשם הרמ"ה).