לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תכב: צריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו

סימן תכב: צריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו

 סעיף א

החובל בחברו, אע"פ שנתן לו ה' דברים אינו מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו, ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול, כי אין זה דרך זרע ישראל, אלא כיון שבקש ממנו החובל ונתחנן לו פעם ראשונה ושניה וידוע שהוא שב מחטאו וניחם מרעתו, ימחול לו. וכל הממהר למחול הרי זה משובח, ורוח חכמים נוחה הימנו.

הגה: ועיין בא"ח סימן תר"ו, אסור לבקש דין מן השמים על חברו שעשה לו רעה, ודוקא דאית ליה דיינא בארעא, וכל הצועק על חברו, הוא נענש תחילה (גמרא פרק החובל). ויש אומרים דאפילו לית ליה דיינא בארעא, אסור לצעוק עליו אלא אם כן הודיעו תחילה (הר"ן פרק קמא דראש-השנה).

 

סעיף ב

דין נחבל נשבע ונוטל נתבאר לעיל (בסימן צ).