לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קמג: דין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח

סימן קמג: דין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח

 סעיף א

החזיק בקרקע פחות משלש שנים, אינה חזקה, אפילו החזיק בפני המערער, ואם החזיק שלש שנים, הוי חזקה אפילו החזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת, אם שיירות מצויות ממקום שמחזיק בו למקום שהמערער בו. אבל אם היתה מלחמה ושיבוש דרכים בין מקום זה למקום זה, לא הוי חזקה. ואפילו יש עדים שבא המערער כאן לשוק ושהה כאן שלשים יום, והיו אלו שלשים יום בסוף ג' שנים, בענין שאם לא ימחה עתה לא יהיה לו עוד זמן למחות, אפילו הכי יכול לומר: כל אותם שלשים יום שהייתי בכאן הייתי טרוד בעסקי ולא ידעתי שהיית מחזיק בביתי. ומיירי שהיה לו בית אחר לדור בו. ויש מי שאומר שדין זה אינו אלא בכפרים, שהעם טרודין בשוקיהם שלהם.

הגה: ויש אומרים דמזה יש ללמוד דהכל הולך אחר סוף הג' שנים, שאם היה בתחילתן במקום שאין יכול למחות ובסוף במקום שיוכל למחות, הוי חזקה, ואם היה בתחילתן במקום שיוכל למחות והלך למקום שאין יכול למחות, לא הוי חזקה דמה שלא מיחה בתחילה יש לומר שסמך למחות בסוף ולשוב, אלא שלא נזדמן לו (נ"י פרק חזקת).

 

סעיף ב

אין כל אלו הדברים אמורים אלא כשהדבר ידוע שלא היה המערער במדינה. אבל אם אינו ידוע, אין שומעין לו במה שאמר שלא היה כאן, עד שיבורר בעדים.

 

סעיף ג

ברח המערער מחמת סכנת נפשות, אין מחזיקין בנכסיו, שירא למחות פן יודע מקומו וירדו אחריו, אבל אם ברח מחמת ממון, מחזיקין בנכסיו, שאינו ירא כל כך.

 

סעיף ד

יש מי שאומר שאין מחזיקין בנכסי שבויים ולא בנכסי רטושים (פירוש: אנשים שאין אדם יודע אנה הם) ולא בנכסי שוטים.

הגה: דכל הני אינן יכולין למחות, או משום שאינן יודעים מי מחזיק בשלהן, דנפיש טרדייהו (טור סוף סימן זה).