סימן קנא: דין אלו שאין אכילתן ראיה
סעיף א
כל אלו שאין אכילתן ראיה, אם הביאו עדים שמכרו להם הבעלים שדה זו או ניתנה להם במתנה, ראייתן ראיה, חוץ מהגזלן ובעל בנכסי אשתו, באיזה נכסים אמרו, בנכסי צאן ברזל, או בשדה שייחד לה בכתובתה ובשדה שכתב לה בכתובתה ובשדה שנתן לה משלו, אבל בנכסי מלוג יש לו ראיה.
סעיף ב
אשה בנכסי בעלה שהביאה עדים שמכרם לה, נתבאר בטור אבן העזר.
סעיף ג
גזלן כיצד, כיון שהוחזק גזלן על שדה זו, אע"פ שהביא ראיה בשטר שהודה הבעל בפני עדים שמכר לו שדה ולקח דמים, והבעלים אומרים: לא מכרנו אלא מפני היראה הודינו לו, מוציאין את השדה מידו ואין לו כלום, (ואם כתב לו אחריות נכסים יש אומרים דקנה) (טור ס"ג בשם רי"א), ואם העידו העדים שבפניהם מנה לו כך וכך מעות, מוציאין השדה מיד הגזלן, ומחזירין לו הבעלים הדמים.
הגה: ויש אומרים דאם ראו העדים נתינת המעות, ולא מסר המוכר מודעה תחילה, מכירתו מכירה, דקיימא לן תלוהו וזבין, זביניה זבינא (טור בשם הרא"ש) וכן נראה לי עיקר, וע"ל סי' ר"ה בדיני מסירת מודעה.