לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שנז: המכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר

סימן שנז: המכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר

 סעיף א

בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו, ויצא לו שם גניבה בעיר, והכיר כליו וספריו ביד אחרים, או שהיה עשוי למכור והיו כליו אלו שהכיר מכלים העשויין להשאיל ולהשכיר, אם באו עדים שזה כליו של זה, ישבע זה שהם בידו, בנקיטת חפץ, בכמה לקח, ויטול מבעל הבית ויחזיר לו כליו. (ויש אומרים דכיון שהוא טוען גנובים אתרע ליה חזקה דעשויין להשאיל ולהשכיר שהרי הוא אינו טוען כן, ולכן חיישינן שמא מכרן) (טור בשם הרא"ש). היה בעל הבית עשוי למכור את כליו ולא היו מהדברים העשויים להשאיל ולהשכיר, אע"פ שיצא לו שם גניבה בעיר והוכרו כליו, אינו מחזירן מיד לקוחות, שמא הוא מכרן לאחרים. אבל אם באו בני אדם ולנו בתוך ביתו ועמד וזעק בלילה נגנבו כלי וספרי, ובאו בני אדם ומצאו מחתרת חתורה ובני אדם שלנו בתוך ביתו יוצאים וצרורות של כלים על כתפיהם, והכל אומרים: הללו כליו וספריו של פלוני, הרי זה נאמן וישבע זה שהכלים בידו בנקיטת חפץ כמה הוציא, ויטול מבעל הגניבה ויחזיר לו כליו.

 

סעיף ב

דין מי שנכנס לבית חברו והוציא כלים תחת בגדיו נתבאר לעיל (בסימן צ).

 

סעיף ג

ראובן שנגנבו כליו או נאבדו או נטלוהו לסטים, ובאו ליד עכו"ם, וקנאם ישראל אחר בפחות משוויו, ובאו הבעלים ותבעום מיד זה שקנאם, נתבאר לקמן (בסימן שס"ח).