סימן קטז: כיצד כותבין לו הטירפא
סעיף א
לוקח שטרפו ממנו השדה, כותבים לו בית דין טירפא היאך טרפוהו ממנו בשביל חובו של המוכר.
הגה: ואין בעל חוב צריך לכתוב הרשאה או שטר הודאה שטרף ממנו (ב"י סימן קיא בשם הרשב"א), וחוזר וטורף מהמוכר ואם קנאה בת"ק והוקרה, אם היתה שוה אלף כותבים לו טירפא באלף, וכן אם היתה שוה אלף בשעה שלקחה ובשעת טירפא לא היתה שוה אלא ת"ק, או שהיתה שוה אלף ולקחה בת"ק, בכולם כותבין לו טירפא באלף, וכל הדין שיש למלוה עם הלוקח, כן דינו של לוקח ראשון שטרף בעל חוב ממנו ובא הוא לטרוף מהלקוחות שקנו אחריו, אפילו לא מכר לו בשטר אלא בעדים בעלמא, ואפילו לא פירש לו האחריות.
הגה: יש אומרים דדוקא מוכר אבל נתן מתנה בעדים אינו טורפה בלא שטר, דמתנה אין לו קול אלא בשטר. (המגיד פרק יא דמלוה), והא דטורף בלא מכר לו בשטר אלא בעדים בעלמא, דוקא כשהעדים מעידים שלא חתמו על שום שטר מזה המכר, וגם לא היו שם עדים אחרים כי אם הם, ומכל מקום בית דין כותבים לו היאך נטרף ממנו, לראיה שיתבע הלוה שמכר לו.
סעיף ב
אם לקח בפירוש שלא באחריות ומבקש מהמלוה שיתן לו כחו מהשטר חוב כדי שיוכל לתבוע הוא מהלוה, אם כבר טרף ממנו, שוב אינו יכול לעשות לו ממנו לא הרשאה ולא מכר, שכבר נמחל שעבודו ונתבטל. אבל קודם שיטרוף בו, יכול לפייסו שיתן לו כחו, אבל אין כותבין לו טירפא, שהרי קנה בפירוש שלא באחריות.