סימן שסו: גזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו
סעיף א
גזלן מפורסם (שעסקיו בכך ותשובתו קשה) הבא לעשות תשובה מעצמו, אם אין הגזילה קיימת אין מקבלין ממנו, כדי שלא ימנע מלעשות תשובה, ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר, אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו.
הגה: וכן אם לא בא לעשות תשובה מעצמו, רק שהנגזל צריך לתבעו, מחייבים אותו להחזיר (טור ס"א).
סעיף ב
הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואינם יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות.
הגה: גזלן שהחזיר, אם צריך דעת בעלים, דינו כמו בגנב (טור ס"ג) ועיין לעיל סימן שנ"ה.
סעיף ג
היה כלי ביד בנו של בעל הבית או ביד עבדו, ולקחו אחד מהם ונשתמש בו, הרי זה שואל שלא מדעת, ונעשה ברשותו ונתחייב באונסין עד שיחזירנו לבעלים, לפיכך אם החזירו לקטן שהיה בידו, ואבד ממנו או נשבר, חייב לשלם.
סעיף ד
הגוזל את חברו בישוב ובא להחזיר לו במדבר, לא יצא, ואם ירצה הנגזל לא יקחנו עד שיגיע ליישוב. אבל אם מחזירו ביישוב, אפילו אינו באותו מקום שגזלו, יצא.