סימן שכא: המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שכא: המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו

סימן שכא: המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו

 סעיף א

החוכר או המקבל שדה מחברו, והוא בית השלחין או בית האילן, ויבש מעין בית השלחין, ולא פסק הנהר הגדול אלא אפשר להביא ממנו בדלי, או שנקצץ האילן של בית האילנות, אינו מנכה לו מחכירו, ואם מכת מדינה היא, כגון שיבש הנהר, מנכה לו מחכירו.

הגה: אבל בקבלנות אינו מנכה לו כלום, אלא חולקין במה שנמצא כפי תנאם (המגיד פ"ח דשכירות נ"י ר"פ המקבל). והא דאמרינן אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו, הוא הדין בכל כיוצא בזה, דכל מקום שנפסד הענין לגמרי והוי מכת מדינה, מנכה לו משכירותו, ואם אפשר לתקנו ע"י טורח ותחבולות, אינו מנכה לו (מהר"ם פאדוואה סימן לט), וכל מקום שמנכה לו אין חילוק במה שעבר או להבא, וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית (מרדכי פרק האומנין), ויש חולקין וסבירא להו דמכאן ולהבא בדין חזרה קאי, כמו שאמרינן לעיל סימן ש"י לענין השוכר חמור ומת, ואם לא חזר איהו דאפסיד אנפשיה ומחל (מהר"ם פאדוואה הנ"ל), והסברא הראשונה נראה לי עיקר.

 

סעיף ב

היה עומד בתוך השדה, ואמר לו: בית השלחין זה אני משכיר לך בית האילן הזה אני משכיר לך, יבש המעיין או נקצץ האילן מנכה לו מחכירו, שהרי הוא עומד בתוכה ולא אמר לו הזה אלא כמי שאומר כמות שהיא עתה אני משכיר.

הגה: ויש אומרים דוקא שנקצצו האילנות שלא נשאר מטע עשרה לבית סאה, ויבש המעיין כולו, אבל אם נשאר מטע עשרה לבית סאה, או שלא יבש המעיין לגמרי, אינו מנכה לו (טור), לפיכך אם לא היה עומד בתוכה ואמר ליה: בית השלחין אני משכיר לך, או בית האילן, ויבש המעין או שנקצץ האילן, אינו מנכה לו מחכירו.

הגה: ויש אומרים דוקא שאמר מחכיר לחוכר, אבל אם אמר חוכר למחכיר: בית השלחין אני חוכר ממך, מנכה לו אע"פ שאינו עומד בתוכה (טור בשם הרמ"ה והמגיד פרק ח דשכירות ונ"י פרק המקבל).