לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קעד: אחים או שותפים או בכור שבאים לחלוק

סימן קעד: אחים או שותפים או בכור שבאים לחלוק

 סעיף א

האחין או השותפין שבאו לחלוק השדה וליטול כל אחד חלקו, אם היתה כולה שוה לגמרי, חולקין לפי המדה בלבד. ואם אמר אחד: תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לשדה אחר שלי ויהיה הכל שדה אחד, שומעין לו, וכופה אותו על זה, שעיכוב בדבר זה מדת סדום היא, (ויש אומרים דאין שומעין לו, אלא צריך להעלות בדמים עד שיתרצו חביריו (טור בשם הרא"ש), ויש אומרים דהוי ספק, וכל דאלים גבר (מרדכי סוף פ"ק דב"ב בשם מהר"ם), אבל אם היה חלק ממנה טוב, או קרוב לנהר יותר, או קרוב לדרך, ושמו אותה היפה כנגד הרע, ואמר תנו לי בשומא שלי מצד זה, אין שומעין לו, אלא נוטל בגורל. אמר להם תנו בשומא שלי מצד זה חצי מדתה מהצד הרע וטול אתה מהצד הטוב כדי שיהא חלקי סמוך לשדה שלי, שומעין לו.

הגה: היו בכאן שני שדות, האחד אומר לחלוק כל שדה ושדה, והאחד אומר לחלוק שדה כנגד שדה, שומעין לזה שאומר לחלוק שדה כנגד שדה, ודוקא ששתיהן שוות ואין נפקותא בחלוקת השדות לחצאין, אבל אם האחד טובה בשום צד, או שאחד יש לו מצר אצל השדות, חולקין כל שדה לשנים (טור סעיף ג).

 

סעיף ב

הבכור שחלק נוטל ב' חלקים שלו כאחד, אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי האב, נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל, אם עלו במקום אחד, עלו, ואם עלו בב' מקומות, עלו.

הגה: ויש אומרים דדוקא שהיו החלקים שווים, אבל אם היה אחד טוב מחברו אפילו בכור אינו נוטל חלקו ביחד. וכן אם היה לפשוט שדה במצר אלו השדות (טור והרא"ש והמגיד פי"ב דשכנים בשם שאר מפרשים).

 

סעיף ג

ארץ מרובעת שהיה הנהר מקיף לה מזרח וצפון והדרך דרום ומערב, חולקין אותה באלכסון, כדי שיגיע לזה נהר ודרך ולזה נהר ודרך, ואם אמר תנו לי החצי שמצד זה שהוא בצד שדי שומעין לו, כללו של דבר כל דבר שהוא טוב לזה ואין על חברו הפסד כלל כופין אותו לעשות.

 

סעיף ד

ב' שקנו שדה בשותפות אחד שליש ואחד ב' שלישים, כשחולקים נוטל ב' שלישים ביחד, כיון שקנו אותה כאחד, אבל ג' שקנו שדה בשותפות ושוב קנה האחד חלק חברו, כשבאים לחלוק אינו יכול לכוף את חברו שיתן לו שני חלקים ביחד, כיון ששני החלקים לא היו מתחילה שלו, אלא בא מכחו ומכח אחיו שקנה ממנו שליש.

הגה: שני אחין שמתו ולכל אחד שני בנים ובאין לחלוק השדה שהיה של אביהן, וב' הבנים של אחד מהן רוצים להיות שותפין והאחרים רוצים לחלוק, חולקין השדה לד' חלקים ונותנים לאלו השנים חלקן ביחד ולאחרים כל אחד לבדו (רבי ירוחם נכ"ז ח"ב), אבל אם היו מתחילה ד' אחין שלא באו השנים מכח אחד, אין נותנין להן חלקן ביחד (מרדכי פרק שני דייני גזירות בשם מוהר"ם), ויש אומרים דאפילו בכהאי גוונא נותנין להם ביחד דכופין על מדת סדום (כן משמע מר' ירוחם הנ"ל).

 

סעיף ה

האחים שבאו לחלוק ושמו החלקים זה כנגד זה, ובאו להטיל שלשה גורלות, ואחד מהם חפץ באחד מן החלקים, ומעלה אותה ואומר: אני אתן בו יותר כך וכך על מה ששמאוהו או אתם תקחו אותו בכך וכך שומעין לו, ואם אינם רוצים באותו עילוי, יטלנו הוא בלא גורל, ויש חולקים.