לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קעב: בית או חצר איך נותנים ד' אמות ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא

סימן קעב: בית או חצר איך נותנים ד' אמות ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא

 סעיף א

חצר המתחלקת, נותן לכל פתח ד' אמות והשאר חולקים בשוה, שכל פתח צריך לפניו ד' אמות לתוך החצר, ואפילו שהפתח רחב הרבה, נוטל ד' אמות על פני כל רחבו לתוך אויר החצר, ואם אין הפתח רחב ד' משלים עליו מהצדדים ארבע, כדי שיהיה לו ארבע על ארבע, ואם יש לאחד פתוח לחצר בית שיש לו ב' פתחים ולשני בית שאין לו אלא פתח אחד, אותו שיש לו ב' פתחים נוטל לכל פתח ארבע אמות כפי מה שהם פתחיו ובעל הפתח אחד אין לו אלא ד' אמות לפני פתחו, במה דברים אמורים, בשנים שקנו מההפקר, כגון שבנו במקום הפקר, זה בנה לו בית ופתח בו ב' פתחים וזה בנה לו בית ופתח בו פתח אחד, ואחר כך הקיפו אותם עד שנעשה להם לחצר.

הגה: ויש אומרים דהוא הדין אם חלק נכסיו על פיו, ונתן לאחד מבניו בית עם שני פתחים ולאחד עם פתח אחד (טור ס"ג בשם רש"י ור"ת). אבל שנים שקנו או שירשו, קנו וירשו בשוה חלק כחלק, בין בבתים בין בחצר ולא יטול האחד יותר מחברו כלום. ואפילו אם קדמו וחלקו הבתים קודם חלוקת החצר, לא אמרינן אותו שעלה לחלקו הבית שיש לו שני פתחים זכה בד' אמות החצר לכל אחד מפתחיו, אלא חולקים בשוה.

 

סעיף ב

במה דברים אמורים, כששני הבתים שוים וחלקו בית כנגד בית ולא הוצרכו לשום אותם ולהעלות בדמים. אבל אם אינם שוים, ושמו אותם והעלום בדמים, ואותו שהגיע לחלקו הבית שיש בו שני פתחים נתן לחברו הדמים ששוה יותר על שלו, בכלל זה העילוי גם כן ארבע אמות שבחצר, וזכה בהם כמו שזכה במה שביתו שוה יותר משל האחר, אע"פ שבעוד שלא חלקו לא היו הד' אמות שלו לגמרי, אלא לפרק בו משאו, וחברו היה משתמש בו גם כן כשהיה מוצא אותם פנויים, עתה שחלקו הם שלו לגמרי.

הגה: וכל זה מיירי בסתם חצירות, אבל חצר שיש לכל אחד חלק ידוע, כל אחד אינו נוטל אלא כפי מה שיש לו, ואם מגיע לכל אחד לפני ביתו ד' אמות על ד' אמות, חולקין בין אם יש לבית פתחים הרבה או לא (טור).

 

סעיף ג

בית שיש לו פתחים רבים מכל רוחותיו, יש לו ארבע אמות לכל רוח, ואם ייחד לו פתח אין לו אלא ארבע אמות כנגד פתחו.

 

סעיף ד

אכסדרה, (פירוש: מקום שיש לו ג' דפנות והצד הרביעי כלו פתוח כעין דלת), אם אפשר לו להכנס בתוכו במשאו, אין לה ארבע אמות, (ואם הוא לפני הבית ואין באכסדרה ארבע, משלים עליה מן החצר שיהא ד' ועולות לד' שלפני פתח הבית) (טור בשם ר"י), ואם לאו יש לה ארבע אמות, שלא אמרו שיש לכל פתח ארבע אמות אלא לפרק שם משאו. בית שער (פירוש: בית קטן שלפני פתח טרקלין וקורין לה פורקא בלע"ז רש"י) או מרפסת, (פירוש: מקום גבוה בחצר הבית והרבה פתחי עליות פתוחין לה), יש להם ארבע אמות. היו חמשים בתים פתחים למרפסת, והמרפסת פתוחה לחצר, אין לה אלא ד' אמות.

 

סעיף ה

לול של תרנגולים אין לה ד' אמות.

 

סעיף ו

בית, חציו מקורה וחציו אינה מקורה, בין שקירויו לפנים בין שקירויו לחוץ, אין לה ד' אמות, ודוקא כשיש ד' אמות על ד' אמות במה שאינו מקורה.

 

סעיף ז

בית סתום יש לו ד' אמות, פרץ את פצימיו אין לו ארבע אמות.

הגה: שלפני הפתח אבל יש לו חלק בחצר, מאחר שהיה שם פתח בתחילה (ריב"ש סי' רמ"ח).

 

סעיף ח

בית שאין לו ד' אמות על ד' אמות, אין לו ד' אמות בחצר כנגד הפתח, אלא אם יש בחצר ד' אמות לזה וד' אמות לזה עד פתח הבית הזה, חולקין.

 

סעיף ט

הזבל של חצר מתחלק לפי הפתחים, אבל אכסניא של מלך לפי בני אדם. (פירוש הזבל שמניחין בחצר, ויש אומרים לענין שצריכים לתת להן אכסניא) (טור וב"י ב' הדעות).