לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קעג: שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים, ושאין להם חזקה זה על זה

סימן קעג: שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים, ושאין להם חזקה זה על זה

 סעיף א

השותפין שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה, אע"פ שהם מפסידין את שמו, חולקין. ובכתבי הקדש דהיינו כ"ד ספרים שהם כתובים בגליון כספר תורה שלנו, אם הם בכרך אחד, אין חולקין. (שהוא בזיון לספרים לחלקן מכרך אחד (טור) אע"פ שאם היו של אחד מותר לחתכן) (הגהות אשר"י), ואם הם בשתי כריכות, אם הם שני ענינים אין בו דינא דגוד או אגוד, ואם הם ענין אחד אומרים בו גוד או אגוד (ועי' לעיל סימן קע"א סעיף י"ג).

 

סעיף ב

אם חלקו בגורל לאחר שעלה הגורל לא' מהם, נתקיימה החלוקה לכולם.

הגה: מיהו הרא"ש כתב (בתשובה והביאו הטור) דאין הגורל קונה, רק מברר החלקים, ואם החזיק אחד בחלקו, החלוקה קיימת, וע"ל סי' קנ"ז סעיף ב.

 

סעיף ג

האחים שחלקו הרי הם כלקוחות זה מזה, ואין להם זה על זה דרך ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים, שכיון שחלקו לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חברו, אע"פ שהיה מקודם, והוא הדין לשנים שקנו שדה כאחד וחלקו, לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חברו. אבל ב' שקנו שדה משני אנשים או משני אחים, כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו, אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים.

הגה: שנים שחלקו חצר, ונשאר באר מים חיים בחלק אחד מהן ונשאר רשות לשני לשמש בו, ונתקלקל הבאר, על שניהן לתקנו, ואם נפל, אזלא חזקת הב', לענין זה דאין לו עוד דרך לשאוב משם, אבל מקום הבאר לשניהם, אבל אם חלקו ונשאר הבאר מתחילה לאחד בלבד, (אלא) שנתן רשות לשני לשאוב משם, אם נפל אזלא חזקתו לגמרי ואין לו עוד חלק בבאר, אפילו חזר ותקנו (ב"י בשם הרשב"א).

 

סעיף ד

אחים שחלקו ועלה חלק אחד מהם כרם ולשני שדה הלבן, יש לבעל הכרם ד' אמות בשדה הלבן להפך בו מחרישתו.