לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן מח: שכותבין טופסי שטרות

סימן מח: שכותבין טופסי שטרות

 סעיף א

סופר שבא לכתוב טופסי שטרות כדי שיהיו מצויים אצלו, הרשות בידו. ויכול לכתוב הכל שם הלוה והמלוה והמעות, רק שיניח מקום הזמן, שלא יהיו מוקדם. אבל שטר שנכתב על הלואה אחת ונפרע, אינו יכול לחזור וללות בו, אפי' אם הכל ביום אחד שאינו מוקדם, שכיון שנמחל שעבודו אינו חוזר ולוה בו, ואם פרע מקצת חובו אינו חוזר ולוה בו באותו שטר אותו מקצת, דהוי נמחל שעבודו לאותו מקצת.

הגה: ויש מי שאומר הא דנמחל שעבודו, היינו הקנין הראשון, ולכן אם חזר וקבל קנין, יכול לחזור וללות בו (מרדכי פ' כל הגט), ואפילו לא חזר והקנה לו רק שחזר ומסרו לו בפני עדים למאן דאמר עידי מסירה עיקר אפילו בשטרות (מרדכי פ' הכותב, וע"ל סי' נ"א).