לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן סב: דין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית

סימן סב: דין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית

 סעיף א

אשה הנושאת והנותנת בתוך הבית והיו שטרות מקניית הקרקעות ועבדים או שטרי חובות, כתובים על שמה, והיא אומרת: שלי הם, (ואפילו השטרות תחת ידה), עליה להביא ראייה בעדים שהוא כדבריה שהיה לה ממון מיוחד, ואין צריך שיעידו על אלו השטרות שהם שלה. והוא הדין אם נמצאו לה מטלטלי ברשותה עליה להביא ראיה.

הגה: ואפילו אלמנה ואפילו היו השטרות בידה (מרדכי ר"פ הספינה), לא היתה נושאת ונותנת תוך הבית, והיו שטרות כתובים על שמה, הם שלה. היו כתובים על שמה ועל שם בעלה הם שותפות של שניהם (טור אבן העזר סוף סי' פ"ו), וסתם אשה נושאת ונותנת תוך הבית (מרדכי פרק חזקת הבתים והרשב"א שם). אשה שכתבה לאחרים שמה שתחת ידיה הוא של אחרים, אם ידוע שהיה לה ממון שאינו של בעלה, נאמנת, ואין הבעל יכול לומר שהוא שלו (ב"י בטור אבן העזר סי' פ"ו בשם הרשב"א). יש מי שאומר שאם היו שטרות כתובים על שמה, אע"פ שהיא אינה נאמנת מאחר שנושאת ונותנת תוך הבית, מכל מקום אם מתה טוענין ליורשיה שהיא שלה, וכמו שיתבאר בסמוך לענין האחין (תשובת רשב"א סי' תתע"ט וריב"ש סימן קס"ט) וכן נראה לי, (ועיין עוד מדינין אלו באבן העזר סי' פ"ו). וכן אחד מהאחים שנושא ונותן בתוך הבית, ושטרות עשויים על שמו, ואומר: שלי הם שנפלו לי מבית אמי, או מציאה מצאתי, או מתנה ניתנה לי, עליו להביא ראיה בעדים, ואם מת והניח יתומים אז צריכים האחים להביא ראיה בעדים.

הגה: ודוקא בדבר שאינו ידוע שהיה של אחין, אבל בדבר ידוע שהיה של אחין, על היתומים להביא ראיה (מרדכי ריש פ' חזקת הבתים), ואם היו חלוקין בעיסתו או בשום דבר, על האחים להביא ראיה ואפילו בחייו, משום דאימור מעיסתו קמץ, ואפילו אומר: מבית אבי אמי נפלו, נאמן במיגו.

הגה: ודוקא שהשטרות כתובין על שמו אבל כתוב על שם האחין או על שם אביהם, לא יוכל לומר ששלו הוא, ואפילו מת, על היתומים להביא ראיה בעדים (ב"י בשם התרומות ורמב"ם פ"ט מהל' נחלות והרא"ש כלל פ"ה), וכל זה באשה או אחין, אבל בן בית שנושא ונותן בשל בעל הבית, כל מה שהפקיד או שנמצא תחת ידו הוא בחזקה שהוא שלו, זולתי אם נודע שהוא של בעל הבית, אפילו אינו אמוד, וידוע שלא היה לו שום דבר חוץ משל בעל הבית, ואם מת נותנין ליורשיו (רבינו ירוחם נתיב ל').