לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קכח: דין הפורע חובו של חברו או שמשכנו בשביל חברו

סימן קכח: דין הפורע חובו של חברו או שמשכנו בשביל חברו

 סעיף א

הפורע חובו של חברו שלא מדעתו, אפילו היה בשטר, אפילו היה עליו משכון ונטלו זה שפרע, אין הלוה חייב לשלם לו, ונוטל משכונו בחנם, והרי אבד זה הנותן, מעותיו. ואפילו אם היה המלוה דוחקו לפרוע, (דשמא) היה הלוה מפייס את המלוה ומוחל לו.

הגה: וכן נראה לי עיקר, ודלא כיש חולקין ואומרים דחייב לשלם (טור בשם ר"ת והרא"ש), ויש אומרים דוקא כשפורע לישראל, אבל אם פרע לעכו"ם חייב לכולי עלמא, וכל שכן אם פדה משכונו מן העכו"ם דחייב לשלם לו (תשובת מהרי"ל סימן כ"ב), וכן ראוי להורות ועיין ביורה דעה סוף סימן רנ"ב הפודה חברו מן השביה, אם חייב לשלם. יש מי שאומר שכל זה שלא היה לו משל חברו ובידו, אבל אם היה בידו משל חברו ופרע חובו מה שעשה עשה (מהרי"ו סימן קס"ו), ויש אומרים דאפילו נתן משכון שלו בשביל חברו, הואיל ואם רצה היה יכול לתת של חברו אע"פ שלא נתנו, חייב לשלם לו. (הגהות מרדכי פ"ג דבתרא).

 

סעיף ב

מי שנתפס על חברו ולקחו עכו"ם ממונו בגלל חברו, אין חברו חייב לשלם.

הגה: מלמד שהיה אצל בעל הבית, והלוה לעכו"ם על משכונות, ויצא משם ולא פשר עצמו עם העכו"ם, ויצא משם והניח קצת מעותיו ביד בעל הבית, ורוצה לעכבם כי הוצרך להתפשר עם העכו"ם, אין יכול לעכבם (הגהות מרדכי סוף בבא בתרא), (וע"ל סוף סימן (קכ"ו). אין לך מי שנתפס על חברו ויהיה חברו חייב לשלם לו, חוץ מן הנתפס מפני חמס הקצוב על כל איש ואיש בכל שנה, או הנתפס על התשורה שנותן כל איש ואיש למלך בעברו עליהם הוא או חיילותיו, הרי זה חייב לשלם לו, והוא שיקחו ממנו בפירוש בגלל פלוני, בפני עדים.

הגה: ואחד שנתפס מכח מס של קהל אחר, ותפס משל אחד מן הקהל, יכול לתפסו בשביל כל הקהל, כי כולם אחראין וערבאין זה בשביל זה, ולכן אין צריך לגבות מכל אחד חלקו (טור), ויש אומרים דאין אדם נתפס בעד מס חברו, אלא קודם שנתפייס המלך. אבל אם כבר נתפייס המלך, אין אדם נתפס על חברו (הגהות דב"ב ומהרי"ו סימן ק"ו), מיהו פרנסי הקהל שהלוו לצורך המס, יכולין לפרוע בעד כל הקהל, וכל אחד צריך ליתן חלקו (נ"י בשם הרשב"א). והא דאין אדם נתפס על חברו, היינו שאין תקנה בעיר, אבל אם יש תקנה בעיר, הולכין אחר המנהג. ומכל מקום אם קצתן עשו שלא כהוגן, והעליל השר עליהם, אין אחרים צריכים ליתן לזה, דודאי אדעתא דהכי לא נשתתפו, אם לא שפירשו בהדיא (ב"י סימן קס"ג בשם הרשב"א), ועיין לעיל סוף סימן קכ"ו מי שנאנס בעד חברו מכח מלוה או פקדון ועיין לעיל סימן קס"ג) .