לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רנו: עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכיב מרע או ששחרר עבדו

סימן רנו: עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכיב מרע או ששחרר עבדו

 סעיף א

גר שיש לו בן שאין הורתו בקדושה, הואיל ואינו יורשו כך אינו יכול ליתן לו נכסיו במתנת שכיב מרע, לא כולן ולא מקצתן, שלשון ירושה ומתנה לגבי יורש אחד הם. ואם תאמר יקנה, נמצא זה יורש את אביו, לפיכך אם נתן לגר משאר הגרים, מתנתו קיימת.

הגה: ויש אומרים דלא יוכל ליתן לשום אדם במתנת שכיב מרע, כי אם דרך הודאה (טור בשם הרא"ש ונ"י בשם הרשב"א) וכן נראה עיקר, יש אומרים אף על גב דמתנת שכיב מרע של גר אינו כלום, מכל מקום אמרינן בו מצות לקיים דברי המת, אם הוא בדרך שנתבאר סוף סימן רנ"ב (מרדכי פ"ק דגיטין ור"ן), ויש חולקין (טור בשם הרא"ש כלל ט"ו ומרדכי פרק מי שמת), ושתוקי יש לו דין גר לענין מתנת שכיב מרע. והואיל ואיכא פלוגתא דרבוותא דיינינן דין המוציא מחברו עליו הראיה, ואם שנים מוחזקין חולקין (תרומת הדשן סימן שנ"ב).

 

סעיף ב

עובד עכו"ם שנתגייר שנתן מתנה לבנו שהורתו שלא בקדושה, וצוה שיתן בנו מנה ליתומה פלונית, אע"פ שאין מתנה זו כלום, זכה הבן במנה של יתומה ליתומה.

 

סעיף ג

שכיב מרע שהודה שיש לפלוני אצלו כך וכך תנוהו לו, הודאתו הודאה ואפילו הודאת הגר לבנו שאין הורתו בקדושה, או לעכו"ם נותנים לו. אבל שכיב מרע שצוה לתת לעכו"ם מתנה, אין שומעין לו, שזה כמי שצוה לעבור עבירה מנכסיו.

 

סעיף ד

אמר: פלוני עבדי עשו אותו בן חורין, או שאמר: עשיתי אותו בן חורין, או הרי הוא בן חורין, כופין את היורשים ומשחררים אותו. אמר פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח, עושין לה קורת רוח, ואינה עובדת אלא עבודות שהיא רוצה בה מכל העבודות הידועות לעבדים באותו מקום, (ויש אומרים שאם רוצה כופין אותם לשחררה) (טור בשם רש"י והרא"ש). ועיין ביורה דעה סי' רסז ס' עז.