סימן קצז: קניית בהמה גסה ודקה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קצז: קניית בהמה גסה ודקה

סימן קצז: קניית בהמה גסה ודקה

 סעיף א

בהמה בין דקה בין גסה אינה נקנית במסירה אלא במשיכה, ואינו צריך להגביה.

הגה: ויש אומרים דאף מסירה קונה בבהמה גסה (הגהות מיימוני פ"ב דמכירה בשם ראבי"ה), ויש אומרים אף בדקה (טור תוס' ואשירי ריש פ' הספינה ופ"ק דקידושין בשם רש"י ור"ת) אם הוא בפני המוכר (רש"י וריב"א), ועיין לקמן סימן קצ"ח ס"ח עד י"ג בדיני מסירה, אמר לו לקנות במשיכה ושינה, בין לגריעותא כגון למסירה, או למעליותא כגון שהגביה, לא קנה אלא במשיכה כמו שאמר לו (טור בשם ר"י והרי"ף והרא"ש).

 

סעיף ב

הגבהה קונה בכל מקום, אבל משיכה אינו קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם, אבל לא ברשות הרבים ולא בחצר שאינה של שניהם.

 

סעיף ג

כיצד קונין את הבהמה במשיכה, אין צריך לומר אם משכה והלכה, או שרכב עליה והלכה בו, שקנה, אלא אפילו קרא לה ובאה, או שהכישה במקל, (או שהנהיגה בקול) (טור) ורצתה בפניו, כיון שעקרה יד ורגל, קנאה, והוא שימשוך בפני הבעלים, ואם משך שלא בפני הבעלים, צריך שיאמר לו קודם שימשוך: לך משוך וקני (וע"ל סימן רע"א מדינין אלו).

 

סעיף ד

המוכר עדר לחברו או שנתן לו במתנה, כיון שמסר לו משכוכית היא הבהמה המהלכת בראש העדר והכל נמשכים אחריה, אין צריך לומר משוך וקני, ואם משך העדר אפילו שלא בפניו קנה, דמסירת משכוכית הוי כאומר לך משוך וקני.

הגה: מכר לו ספר אחד ונתן לו חציו, והלך ומשך או הגביה השני שלא מדעת חברו, לא קנה, דלא דמי החצי שנתן לו למשכוכית (הגהות מיימוני פ"ה מהל' מכירה ותשו' מיי' דקנין דסימן י"ח), לא מסר לו המשכוכית ומכר לו רק י' בהמות, אם קונה במשיכה לא קנה אלא אותה שמשך, ואם קונה במסירה, אם מסר לו באפסר אחת ונתן לו דמי כולן, קנה, לא מסר לו דמי כולן, לא קנה רק כנגד מעותיו, כמו שנתבאר לעיל גבי קרקע, סוף סימן קצ"ב (רבנו ירוחם נ"י ח"ד).

 

סעיף ה

המוכר בהמה לחברו או נתנה לו במתנה ואמר: קנה כדרך שבני אדם קונים, אם משך או הגביה, קנה, אבל אם רכב עליה, אם בשדה (או בסימטא) (טור) קנה, ואם בעיר (ברשות הרבים) לא קנה, לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר, לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר, או אדם מזולזל ביותר שאינו מקפיד על הלוכו בעיר ורוכב, כגון המטפלין בגידול הבהמות, או העבדים, או שהיתה אשה, או שהיה ברשות הרבים שהרבים דוחקים שם, הרי זה קונה ברכיבה, והוא שתהלך בו.

 

סעיף ו

האומר לחברו משוך ותקנה או חזק ותקנה, וכיוצא בדברים אלו, והלך ומשך או החזיק, לא קנה, שמשמע תקנה להבא, ועדיין לא הקנה לו, והוא הדין לאומר לו: משוך חפץ זה לקנותו, (אלא צריך לומר משוך וקני או חזק וקנה) (טור בשם הרמב"ם).

 

סעיף ז

האומר לחברו משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום, ומשך, לא קנה. ואם אמר ליה: קנה מעכשיו ולאחר ל' יום, קנה, ואפילו היתה עומדת באגם ביום ל', שזה כמי שהקנה אותה מעתה על תנאי, נעשה התנאי נתקיים הקנין. וכל האומר על מנת, כאומר: מעכשיו דמי.