לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רב: דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה

סימן רב: דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה

 סעיף א

המקנה קרקע ומטלטלין כאחד, כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקנייה נקנו המטלטלין עמהם, בין שהיו שניהם במכר או במתנה, בין שמכר מטלטלין ונתן קרקע, בין שמכר קרקע ונתן מטלטלים, כיון שקנה קרקע קנה המטלטלים. ויש אומרים דאפילו הקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה (רבנו ירוחם נתיב י ח"ב).

 

סעיף ב

במה דברים אמורים, כשהיו אותם המטלטלים צבורים באותה קרקע, אבל אם היו במקום אחר, צריך שיאמר לו: קנה מטלטלין אגב קרקע, אפילו היו המטלטלין במדינה אחרת, וא"ל: קנה אותם על גבי קרקע פלוני, כיון שקנה קרקע נקנו המטלטלין, אע"פ שאינם צבורים בתוכה. ואם לא אמר ליה קנה אגב קרקע, לא קנה, מאחר שאינם צבורים בתוכה.

הגה: ויש אומרים דאפילו הם צבורים בתוכה צריך שיאמר קנה אגב קרקע (טור בשם הראב"ד והרא"ש) וכן נראה לי עיקר, ויש אומרים דבעינן דוקא לשון אגב, אבל עם לא מהני (ר"ן פ"ק דקדושין בשם רש"י), ויש חולקין (שם בשם הרא"ש).

 

סעיף ג

הקנה השדה לאחד והמטלטלים לאחר, אע"פ שא"ל: קנה המטלטלים על גבי קרקע, והחזיק האחד בקרקע, לא קנה השני מטלטלין. ואם תפסן אחר שחזר בו המקנה, אין מוציאין מידו, שהרי תפסן אחר שקנה חברו הקרקע שנקנו אלו על גבו. (ויש חולקין וסבירא להו דמוציאין מיד התופס, כדין כל ספק ממון) (ר"ן פ"ק דקדושין).

 

סעיף ד

הקנה שדה לאפוטרופסים ומטלטלים ליתומים קנו. (והוא הדין בגבאי צדקה) (ר"ן הנ"ל).

 

סעיף ה

בהמות כמטלטלים בדינים אלו.

 

סעיף ו

אין קרקע נקנה אגב קרקע.

 

סעיף ז

קרקע כל שהוא מקנין על גביו מטלטלים הרבה.

הגה: והא דבעינן קרקע כל שהוא, לאפוקי אם ידענו בודאי שאין לו, אבל כשאינו ידוע שאין לו, והוא מקנה אגב קרקע, סגי בכך ואין צריך לסיים הקרקע שמקנה על ידה. ולכן מקנין אגב קרקע ארבע אמות, אע"פ שאין יודעים שיש לו (ב"י בשם הרשב"א). וע"ל סי' קי"ג. ויכול להקנות אגב מקומות של בית הכנסת, אע"פ שהמקומות של רבים וכל אחד יושב על מקום אחר, הוי כמו שאול לו ומקנים על ידם (והוא משו"ת הרשב"א סימן תתקל"ד ותתקל"ה).

 

סעיף ח

המקנה עבדים וקרקעות כאחד, החזיק בעבדים לא קנה הקרקעות, החזיק בקרקעות, אם היו עבדים בתוכה קנה, ואם לאו לא קנה, אפילו שיאמר לו: קנה אותם על גבי קרקע.

 

סעיף ט

המקנה עבדים ומטלטלים כאחד, משך המטלטלים לא קנה העבדים, החזיק בעבדים, לא קנה המטלטלים, אלא אם כן היו המטלטלים על גבי העבד, והוא שיהיה כפות. ויש אומרים שצריך גם שיהיה ישן.

 

סעיף י

היה לאחד עציץ נקוב, וזרעים שבו לאחר, אם הקנה בעל העציץ עציצו לבעל הזרעים, כיון שמשך, קנה.

 

סעיף יא

הקנה בעל זרעים זרעיו לבעל העציץ, לא קנה עד שיחזיק בזרעים עצמם.

 

סעיף יב

היה העציץ והזרעים שבו הכל לאחד, והקנה שניהם לאחר, החזיק בעציץ לקנות הזרעים, אף העציץ לא קנה, החזיק בזרעים קנה העציץ. (ויש אומרים דדוקא בשל עץ בעינן נקוב, אבל של חרס אינו נקוב כנקוב דמי (רש"י פ"ק דגיטין), (ויש אומרים איפכא) (תוס' שם).

 

סעיף יג

המקנה בהמה וכלים שעל גבה באחד, אע"פ שמשך הבהמה וקנאה, לא קנה הכלים שעליה עד שיגביה או ימשוך הכלים עצמם, אם אין דרכם להגביה, שהבהמה כחצר המהלכת היא, ואין מה שבתוכה קנוי לבעלה. לפיכך אם היתה הבהמה כפותה, קנה אף כלים שעליה, ויש מי שאומר דבמציאה אם אומר: אני מושך בהמה לקנותה ואת הכלים שעליה, קנאם אפילו אינה כפותה.

 

סעיף יד

אמר לו המוכר: משוך בהמה זו וקנה כלים שעליה, הואיל ולא הקנה לו גוף הבהמה, אף על פי שמשכה והיא כפותה, לא קנה כלים שעליה.

 

סעיף טו

א"ל משוך קופה זו ובמשיכתה קנה מה שבתוכה, קנה מה שבתוכה אע"פ שלא קנה הקופה.