סימן רכג: המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב עבדים או ב שדות
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רכג: המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב עבדים או ב שדות

סימן רכג: המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב עבדים או ב שדות

 סעיף א

המחליף פרה בחמור ומשך בעל הפרה את החמור ועדיין הפרה בביתו וילדה, וטען בעל הפרה שילדה קודם שמשך החמור, ובעל החמור אומר: אחר משיכת החמור ילדה, וכן המוכר שפחתו וקבל המעות וילדה, המוכר אומר שילדה קודם שקבל המעות, והלוקח אומר: אחר כך ילדה, אפילו אם הלוקח טוען ברי והמוכר טוען שמא, על הלוקח להביא ראיה, אפילו אין הפרה והשפחה ברשות מוכר אלא עומדת באגם, ואם לא הביא ראיה, ישבע המוכר, על ולד הפרה בנקיטת חפץ, ועל ולד השפחה ישבע היסת, ואם הלוקח מוחזק על המוכר להביא ראיה.

 

סעיף ב

זה אומר: איני יודע, וזה אומר: איני יודע, ואינו ברשות אחד מהם, על הלוקח להביא ראיה, (ויש אומרים דאפילו התובע טוען ברי והנתבע שמא) (טור), ויש מי שאומר שיחלוקו.

 

סעיף ג

זה אומר ברשותי ילדה והאחר שותק, זכה הטוען בולד.

 

סעיף ד

מי שהיו לו שני עבדים גדול וקטן, או שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה, הלוקח אומר גדולה לקחתי והמוכר אומר קטנה היא שלקחת, על הלוקח להביא ראיה, או ישבע המוכר היסת שלא מכר אלא קטן, ואם היתה שם הודאת מקצת, ישבע שבועת התורה על המטלטלים ויגלגל עליהם הקרקעות.

 

סעיף ה

אמר הלוקח: גדול לקחתי והמוכר שותק, זכה הלוקח בגדול, ואם אמר המוכר איני יודע על הלוקח להביא ראיה, או ישבע המוכר היסת שאינו יודע ואין לזה אלא קטן.