לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רכד: המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות

סימן רכד: המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות

 סעיף א

כל מי שנולד ספק ברשותו, עליו להביא ראיה. כיצד, המחליף פרה בחמור, ומשך בעל החמור את הפרה, ולא הספיק בעל הפרה למשוך החמור עד שמת החמור, על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת הפרה, וכן כל כיוצא בזה.

הגה: ויש אומרים דעל בעל הפרה להביא ראיה, דמאחר שקנה החמור בכל מקום שהוא, הרי היה ברשות בעל הפרה ועליו להביא ראיה, כמו שיתבאר בסמוך לענין טבח (טור בשם הרא"ש), ואם אינו מביא ראיה ישבע המוכר שלא ידע המומין אלו, ופטור (מרדכי פרק המדיר), ראובן החליף עם שמעון סוס ביין, וכאשר משך שמעון הסוס בא עכו"ם ולקחו ממנו ואמר שהסוס נגנב ממנו, ורוצה שמעון להחזיק ביין שבידו, אם ראובן מודה שנגנב הסוס הוי מקח טעות ויוכל שמעון להחזיק מה שבידו. אבל אם ראובן אינו מודה אמרינן העכו"ם משקר וצריך לתת היין לראובן (מרדכי פרק הזהב ותשובת מיימוני דקנין סימן ו).

 

סעיף ב

מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ונקבה אותו נקב מפולש, אם נמצא עליה קורט דם בידוע שזו נטרפה קודם שחיטה, לפיכך אם הגליד (פירוש: עור דק שעלה על המכה ערוך. ורש"י פירש קרושט"א) פי המכה, בידוע שזו נטרפה שלשה ימים קודם שחיטה, לא הגליד פי המכה הרי זה ספק, ועל הטבח להביא ראיה שקודם לקיחתו נטרפה, שהרי ברשותו נולד הספק, ואם לא הביא ראיה ישלם הדמים למוכר.