לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רכו: המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור

סימן רכו: המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור

 סעיף א

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ובא לוי והוציאה מיד שמעון, אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי, עושה, ואין לוי יכול לומר: מה לי ולך והרי אין עליך אחריות, שהרי ראובן אומר לו: אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומת עלי שהפסיד בגללי, (אבל אם נתן לו במתנה, לא יוכל לטעון בעדו, דהא ליכא כאן תרעומת) (ב"י בשם הרשב"א).

 

סעיף ב

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, וחזר ולקחה משמעון באחריות, ובא בעל חוב של ראובן לטרוף אותה ממנו, אינו יכול לחזור על שמעון, שאע"פ שלא קיבל עליו אחריות לשמעון, אחריות עצמו קבל שלא יהיה הוא המוכר והוא המוציא לעצמו. אבל אם בא בעל חוב של יעקב אביו וטרפה מיד ראובן, חוזר וגובה כל הדמים משמעון.

 

סעיף ג

המוכר שדה לחברו שלא באחריות, חייב באחריות דנפשיה, ודוקא בזכות שיש לו בשעת מכירה, אבל אם בא לו זכות לאחר מכאן, חוזר עליו.

 

סעיף ד

אפוטרופסים שמכרו בנכסי יתומים לא אמרינן דאחריות דנפשייהו קבילו.

 

סעיף ה

המוכר קרקע לחברו, ואחר שקנה הלוקח באחד מהדרכים שקונים בהם, קודם שישתמש בה, יצאו עליו מערערין, הרי זה יכול לחזור בו, שאין לך מום גדול מזה, שעדיין לא נהנה בו ובאו התובעים. לפיכך יבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים, ויעשה דין עם המערערים. ואם נשתמש בה הלוקח כל שהוא, ואפילו דש המצר שלה ועירבו עם הארץ, אינו יכול לחזור בו, אלא עושה דין עם המערער, ואם הוציאה מידו בדין יחזור על המוכר, כדין כל הנטרפין.

הגה: כל זה מיירי בערעור שלא נתברר עדיין לגמרי, אבל בית דין רואין שיש אמתלא בדברי המערער, אבל אם לא יצא רק קול בעלמא, אפילו לא נתקיים המקח לגמרי, לא יכול לבטל המקח בשביל דברים בעלמא (טור). ואם חזר הלוקח מחמת ערעור, אע"פ שנתבטל הערעור אחר כך, נתבטל המקח ושניהן יכולין לחזור בו. אם בא ערעור על השדה מחמת שהמוכר היה חייב לאחרים, והמוכר אומר שיש לו שוברים על החובות, מקרי ערעור ויכול הלוקח לחזור בו, ואין צריך לקנות דבר ולשמור שוברו לעולם (שם בשם הרא"ש).

 

סעיף ו

אסור למכור לחברו קרקע או מטלטלין שיש עליו עסק ודין, עד שיודיעו. שאע"פ שהאחריות עליו, אין אדם רוצה שיתן מעותיו וירד לדין ויהיה נתבע מאחרים.