לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שפ: האומר לחברו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים

סימן שפ: האומר לחברו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים

 סעיף א

האומר לחברו: קרע את כסותי שבר את כדי על מנת שאתה פטור, הרי זה פטור, (ויש אומרים אפילו לא אמר לו על מנת לפטור בפירוש, אלא שאמר ליה דברים שמשמעו כך, כגון שאמר ליה: שבור כדי ואמר ליה המזיק: על מנת לפטור, ואמר ליה: הניזק לא, יש לנו לומר דבתמיה קאמר לא, ופטור) (טור ס"ב בשם הרא"ש), ואם לא אמר לו: על מנת שאתה פטור, הרי זה חייב אע"פ שהרשהו להשחית. במה דברים אמורים, כשבאו הכלים לידו תחילה בתורת שמירה, כגון שהיו שאולים או מופקדים אצלו, אבל אם לא באו לידו בתורת שמירה, כיון שאמר לו: קח כלי זה ושברו בגד זה וקרעו, ועשה כן, הרי זה פטור אע"פ שלא אמר לו: על מנת שאתה פטור, (ועיין עוד לקמן סימן שפ"ב מדינין אלו. האומר לחברו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך, יש אומרים דחייב ויש אומרים דפטור) (ר"ן פ"ק דקידושין שני הדעות).

 

סעיף ב

האומר לחברו שבר כליו של פלוני על מנת שאתה פטור, ושברו הרי זה חייב, ואע"פ שהעושה הוא חייב לשלם, הרי זה האומר לו שותפו בעון ורשע הוא, שהרי הכשיל עור וחיזק ידי עוברי עבירה.

 

סעיף ג

רודף שהיה רודף אחר חברו להרגו, או אחר אחת מהעריות לאונסה, ושבר כלים, בין של נרדף בין של כל אדם, פטור, שהרי הוא מתחייב בנפשו, שכיון שרדף התיר עצמו למיתה ולכן פטור מהתשלומין. ואם הנרדף שבר כלים של רודף, פטור שלא יהא ממונו חמור מגופו, ואם היו של אדם אחר, חייב, שהמציל עצמו בממון חברו, חייב. (וע"ל סי' שנ"ט ס"ד). ואחד שרדף אחר הרודף להציל את הנרדף, ושבר כלים בין של רודף בין של כל אדם, פטור כדי שלא יבואו מלימנע מלהציל את הנרדף.

 

סעיף ד

ספינה שחשבה להשבר מכוכד המשוי, ועמד א' מהם והקל מהמשא והשליך בים, פטור, שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להורגם, ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם.

הגה: ויש אומרים דוקא שטענו יותר מדאי, דהוי המשוי כרודף, אבל אם אינה טעונה יותר מדאי, ובא נחשול לטבען, חייבין לשלם, ומחשבין לפי המשוי ולא לפי הממון (רמב"ם פי"ב דגזילה והמ"מ סוף הלכות חובל), ואע"פ שלא הטיל רק משוי של אחד, כולן משלמין (טור). הכניס חמור בספינה וקיפץ בספינה ובקש לטבעו, ובא אחד והשליך החמור לנהר, אם דרך להכניס חמורים בספינה אז המשליכו חייב לשלם, ואם לאו, פטור, דאז החמור מקרי רודף וכל כיוצא בזה, וכן נראה לי עיקר (מרדכי פרק הגוזל בתרא ותשובת מיימוני דספר נזיקין סי' כ).