לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שפג: דין אדם המזיק לבהמת חברו

סימן שפג: דין אדם המזיק לבהמת חברו

 סעיף א

הניח גחלת על לב שור חברו כשהוא כפות, ונשרף, או שדחפו לים, חייב. ואם הניח גחלת על לב חברו ונשרף, יתבאר בסימן תי"ח.

 

סעיף ב

שור שעלה על גב שור להורגו, ברשות הניזק שהוא בעל התחתון, בין שהיה תם בין שהיה מועד, ובא בעל התחתון ושמט את שורו להצילו, ונפל עליון ומת, הרי זה פטור. דחפו לעליון ומת, אם היה יכול לשומטו ולא שמטו הרי זה חייב. ואם לא היה יכול לשומטו, הרי זה פטור.

הגה: וכן ראובן שלקח כלי של שמעון וסמך בו חביתו של יין שלא יפול, ובא שמעון ונטל כלי שלו ונשבר חביתו של יין, שמעון חייב, דהוה ליה לסמכו בדבר אחר (תשו' הרא"ש כלל ק"א סי' ג).

 

סעיף ג

שנים שהמיתו את הבהמה כאחד או שברו את הכלי כאחד, משלמים ביניהם.

 

סעיף ד

ה' שהניחו ה' חבילות על הבהמה כאחד, ולא מתה, ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה, אם היתה מהלכת באותם החבילות ומשהוסיף זה חבילתו עמדה ולא הלכה, האחרון חייב, ואם מתחילתה לא היתה מהלכת האחרון פטור, ואם אין ידוע, כולם משלמין בשוה.

 

סעיף ה

הכובש בהמת חברו במים, או שהניחה בחמה, וצמצם עליה המקום כדי שלא תמצא צל עד שהרגתה החמה, חייב.

הגה: ודוקא שאחזה בידו, אבל סגר עליה הדלת שלא תצא יש אומרים דפטור מדיני אדם (טור).