לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שצח: הכניס שורו לחצר חברו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו

סימן שצח: הכניס שורו לחצר חברו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו

 סעיף א

הכניס שורו לחצר חברו שלא ברשות, ונגחו שורו של בעל החצר, פטור, וכן אם הזיקו בעל החצר, פטור, שיכול לומר כיון שהכניסו שלא לדעת לא ידעתי בו עד ששגיתי בו. ומיהו אם הזיקו לדעת, חייב לשלם נזק שלם, שאע"פ שיש לו רשות להוציאו מרשותו, אין לו רשות להזיקו.

 

סעיף ב

הזיק שור הנכנס לבעל החצר או לשורו, דינו כאלו הזיקו ברשות הרבים ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם.

 

סעיף ג

קלקל את החצר, כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות, בעל השור חייב בנזקי החצר, ובעל החצר חייב בנזקי הבור מפני שהיה לו לסתמו.

 

סעיף ד

נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו, אם הבאישם בשעת נפילה חייב בנזקי המים, ואם הבאישם אחר נפילה פטור, שהרי נעשה כשאר תקלה שחשוב כבור והמים חשובים ככלים, ובור פטור בנזקי כלים.

 

סעיף ה

אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל השור. ואם הזיק שור בעל (החצר) לשור הנכנס ברשות, פטור, אלא אם כן קבל עליו בעל החצר שמירתו.

הגה: ויש אומרים דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קיבל עליו שמירתו, ודוקא בנזיקין דאתו ליה מבעל החצר, אבל בניזקין דאתו ליה מעלמא, אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו (טור בשם ר"י והרא"ש).