לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שצט: פרה שהזיקה גובה מולדה ושור שנגח פרה מעוברת כיצד שמין אותה

סימן שצט: פרה שהזיקה גובה מולדה ושור שנגח פרה מעוברת כיצד שמין אותה

 סעיף א

פרה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהיא כגופה. ואפילו ליתא לפרה משתלם כל חצי נזק מהולד, מפני שהיא כגופה. אבל תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה, מפני שהביצה אינו מגופה אלא מובדלת ומופרשת.

הגה: מיהו אם הביצה אגודה עדיין בגופה, יש אומרים דגובין ממנה (המגיד פ"ח דנ"מ).

 

סעיף ב

פרה מעוברת שנגחה, ונמצא עוברה בצדה, ואין ידוע אם קודם נגיחה ילדה ואז אין להשתלם מהולד או לאחר נגיחה ילדה ויש להשתלם מהולד ואין הפרה לפנינו, המוציא מחברו עליו הראיה ולא יטול מהולד.

 

סעיף ג

וכן שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה מת בצדה, ואין ידוע אם מחמת נגיחה הפילה או אם הפילה קודם, המוציא מחברו עליו הראיה, ואפילו שהניזק טוען ברי והמזיק טוען שמא, ואפילו שאין המזיק מוחזק כגון שעומדת באגם, פטור ואפילו משבועה.

הגה: מיהו אם תפס הניזק, נאמן אם יש לו מיגו דלא היו דברים מעולם (טור בשם הרא"ש).

 

סעיף ד

נגח פרה מעוברת והפילה, אין שמין פחת פרה בפני עצמה ופחת הולד בפני עצמה, אלא שמין כמה היתה הפרה שוה כשהיתה מעוברת ובריאה, וכמה היא שוה עכשיו היא והנפל שלה, ומשלם הפחת, או חציו אם היה תם.

 

סעיף ה

היתה הפרה לאחד והולד לאחר, הרי פחת השומן שפחת גוף הפרה לבעל הפרה, ופחת הנפח (דהיינו מה שהיתה נראית תחילה יותר גדולה) (טור) חולקין אותו בעל הפרה עם בעל הולד, והנפל של בעל הולד.