לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רלז: המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו

סימן רלז: המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו

 סעיף א

המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר, ויש אומרים שאם בא לזכות בהפקר או מקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר. (והקונה קרקע על מצר חברו, אע"פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר (לקדמו) לקנותה, ולא מקרי רשע, דהוי כמציאה (ב"י בשם מרדכי פ"ק דמציעא), וכן אם קונה דבר אחד ובא חברו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר, הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה (תשו' מהרד"ך בית ל"א), ויש אומרים דלא שנא.

הגה: וסברא הראשונה נראה עיקר, ואפילו לסברא זו דוקא בעני, אבל בעשיר לא, אם לא (בדבר) שאינו מצוי דאז אפילו בעשיר מקרי רשע (ר"ן שם בשם הרמב"ן פרק האומר בקידושין) וע"ל סימן קנ"ו סעיף ה. וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקנין, אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו, בין אם המוכר עכו"ם או ישראל (ב"י בשם מרדכי פרק חזקת), ויש מי שכתב שהוא חרם רבינו גרשום שלא להשיג גבול בשכירות בתים מן עכו"ם, והוא הדין במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העכו"ם (מהר"מ פדואה סימן מ"א).

 

סעיף ב

אסור למלמד להשכיר עצמו לבעל הבית שיש לו מלמד אחר בביתו, אם לא שיאמר הבעל הבית: אין רצוני לעכב המלמד שלי, אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד, יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו.