לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קפז: דין שליח שטוען שאירע לו אונסין

סימן קפז: דין שליח שטוען שאירע לו אונסין

 סעיף א

כל שליח שטען שאירעו אונס פלוני והפסיד כך וכך, הרי זה נשבע שבועת השומרים על טענתו, ויפטר. ואם היה האונס במקום שאפשר להביא עליו עדים, או דבר שהוא גלוי וידוע, שהרי ימצא עדים, הרי זה צריך להביא ראיה על טענתו, ואם לא הביא עדים אינו נאמן ומשלם.

 

סעיף ב

מעשה באחד שאמר לשלוחו: קנה לי ארבע מאות גרבי יין ממעות שהיו לו בידו, וקנה לו ונמצא חומץ, אמרו חכמים מנין גדול כזה שהחמיץ קול יש לו, הואיל ואפשר להביא ראיה, יביא ראיה שלא היה היין חומץ בשעה שלקח, ויפטר, ואם לא יביא ראיה ישלם. וכן כיוצא בזה מדברים שהראיה מצוייה בהן, אבל דבר הנעלם שאין ראייתו מצויה, ישבע עליו.

 

סעיף ג

וכן הדין בכל טענת שיטעון השותף כיוצא בו, וכן הדין בטענת השומרים, אם הראייה יכולה להיות, או יביא ראיה על טענתו או ישלם.

הגה: ודוקא בטענת שומרין, אבל בטענת פרעון והשבה וכיוצא בה, דעבידי אינשי דפרעי בצנעה, אפילו יש ראיה מפטר בשבועה (טור בשם הרמ"ה).

 

סעיף ד

נתן מעות לחברו לקנות לו חטים וכן עשה, ושם החיטים בבית אחד ונרקבו מחמת גשמים שירדו עליהם, חייב לשלם.