לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קסח: שטף נהר את זיתיו, והמוכר זיתיו לעצים

סימן קסח: שטף נהר את זיתיו, והמוכר זיתיו לעצים

 סעיף א

שטף הנהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חברו, ואמר הלה זיתי אני נוטל, אין שומעין לו בארץ ישראל, משום יישוב הארץ, אלא יעמדו במקומם. ואם עקרן הנהר בגושיהם (בענין שראויים להתקיים על ידן) (טור), יחלקו הפירות בעל השדה עם בעל הזיתים כל שלשה שנים, ולאחר שלשה שנים הכל לבעל השדה, אלא שצריך ליתן לבעל הזיתים דמי הזיתים כמו שהיו שוים מתחילה כששטפן הנהר. ואם לא נעקרם בגושיהן, הכל לבעל הקרקע מיד, ואם בא בעל הזיתים ליטול זיתיו, בין תוך שלשה בין לאחר שלשה, הרשות בידו בחוצה לארץ, אבל בארץ ישראל אין שומעין לו, וזה נותן לו דמי זיתיו כמו שעומדים לימכר לנטיעות, ואם זה אומר לו: טול אילנותיך, שומעין לו.

 

סעיף ב

המוכר זיתיו לעצים, אם פסק עמו לקוץ מיד, כל הפירות שיעשו הרי הן לבעל הקרקע, ואם התנה עמו לקוץ כל זמן שירצה, כל הפירות שיוציאו לבעל העצים. מכר סתם, אם עשו פחות מרביעית לסאה חוץ מההוצאה, הרי אלו של בעל הזיתים. עשו רביעית לסאה חוץ מההוצאה, יחלוקו.