סימן עח: הטוען שפרע תוך הזמן

 סעיף א

הקובע זמן לחברו ותבעו תוך הזמן וא"ל פרעתיך, אינו נאמן, דחזקה אין אדם פורע בתוך זמנו, (והוא הדין דלא יכול לומר מחלת לי) (מרדכי ריש ב"ב), ואפי' מיתמי, שמת הלוה בתוך הזמן והניח יתומים, אפילו קטנים, נפרעים מהם בלא שבועה, אם היה מלוה בשטר, או אפילו מלוה על פה והעמיד אביהם בדין ונתקבל העדות בפניו, דבמלוה על פה נמי איתא להאי דינא, ובלבד שיש עדים בהלואה ובקביעות הזמן, שאם אין עדים נאמן בשבועת היסת, במיגו דלא היו דברים מעולם או לא קבעת לי זמן או כבר עבר הזמן ופרעתיך בזמנו. אם תבעו תוך זמנו ואמר ליה: פרעתיך, וחזר ותבעו אחר זמנו ואמר ליה: השתא פרעתיך, הוחזק כפרן ואינו נאמן.

הגה: (הגהות אשירי ס"פ השואל ובמהרי"ק שורש פ"ט) יש אומרים דלא אמרינן חזקה זו אלא במלוה, אבל אם היו מעות מופקדין בידו ועוסק בהן לצורך אחרים, הוי כשאר פקדון ויכול לומר דהחזירן, אפי' תוך הזמן שקבע (מהרי"ו סי' פט), ושכירות, דינו כהלואה, ואינו משתלמת אלא בסופה, ואינו נאמן לומר שפרע תוך הזמן (טור ריש סימן שיז ונ"י ריש ב"ב), מיהו אם שכר סופר לכתוב לו ספר, כמה קונטריסים, כל קונטריס מיד זמנו הוא, והוא הדין בכל מלאכה המתפרדת בכיוצא בזה (מרדכי ריש ב"ב).

סעיף ב

אם מת בתוך זמן, ובא לטרוף (מלקוחות), במלוה בשטר, להרמב"ם אינו צריך שבועה ויש אומרים שצריך, (ואם הלוה חי ואומר שפרעו יש אומרים דצריך המלוה לישבע שלא פרעו וגובה, ויש אומרים דאין צריך שבועה (בטור שני הדעות) וכן עיקר (נ"י פ"ק דב"ב וב"י).

סעיף ג

(וכן משמע מרמב"ם פ"ז משכירות) תבעו ביום שנשלם בו הזמן, ואמר ליה פרעתיך היום, אם הוא מלוה על פה נאמן בשבועת היסת, דעביד אינש דפרע ביום דמשלם זמניה, ואם היא מלוה בשטר דינו כמלוה בשטר שלא קבע לו זמן.

סעיף ד

ויש אומרים דהא דאמרינן בתבעו ביום שנשלם הזמן ואמר לו: פרעתיך היום דנאמן הני מילי כשתבעו בסוף היום, אבל קודם לכן אינו נאמן וכי אמר בסוף היום פרעתיך, תוך זמנו, נאמן במיגו דפרעתיך היום, (ויש אומרים דוקא דטעון איהו אבל ליתמי דידיה לא טענינן) (נ"י פרק השואל).

סעיף ה

תבעו אחר זמנו, או בסוף יום שנשלם זמנו, וטען שפרעו בזמנו, נשבע הלוה היסת ונפטר.

סעיף ו

נפטר הלוה תוך זמן והוציאו יורשיו כתב פרעון, סתם, שפרע כל חובו לראובן קודם מותו, נתבאר בסימן ע"א (וע"ל בסימן פד סעיף ב וסימן פה ס"א).

סעיף ז

מי שיש לו שטר על חברו לפורעו לזמן פלוני ואבד ממנו ותבעו תוך זמנו, וכן אם השטר יוצא מתחת ידי אחר וזה תובעו תוך זמנו, והלה טוען ממני נפל ופרעתיו, לא אמרינן בכי הא אין אדם פורע תוך זמנו כמ"ש בסימן מא.

סעיף ח

הא דאמרינן חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו היינו דוקא בקובע זמן, אבל בסתם הלואה אע"פ שזמנה שלשים יום נאמן לומר פרעתיך בתוך ל' יום.