סימן פ: באיזה ענין טוען וחוזר וטוען
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן פ: באיזה ענין טוען וחוזר וטוען

סימן פ: באיזה ענין טוען וחוזר וטוען

 סעיף א

מי שטוען בבית דין טענה אחת ונתחייב בה, אינו יכול לטעון טענה אחרת שסותרת הראשונה. (ואפילו יש עדים על טענה שניה לא מהני) (נ"י פרק ח"ה, כדלעיל ריש סימן ע"ט), אבל אם בא לתקן טענה ראשונה ולומר כך נתכוונתי, ויש במשמעותה לשון שסובל זה התיקון, שומעין לו. במה דברים אמורים, שלא יצא מבית דין. אבל אם יצא מבית דין אין שומעין לו, דשמא למדוהו לטעון שקר. אבל כל מה שטוען חוץ לבית דין, יכול לחזור ולטעון אפילו לסתור טענתו הראשונה, לפי שאין אדם מגלה טענותיו אלא לבית דין, במה דברים אמורים, שאינו טוען וחוזר וטוען לסתור טענתו הראשונה, כשנתחייב בדין בטענה ראשונה, אבל אם יכול לזכות בדין גם בטענה הראשונה, יכול לחזור ולטעון ולזכות בטענה האחרת ואע"פ שלא נתן אמתלאה לטענה הראשונה, (טור בשם ר"י מג"ש ורמב"ם והוא בסוף פ"ז מהלכות טוען) ואע"פ שיצא מבית דין וחזר יש לו לחזור ולטעון ולהפך כל הטענות שירצה, מפטור לפטור, עד שיבואו עדים (וע"ל סי' עט סעי' ט), אבל מאחר שיבואו עדים ויכחישו טענתו (הראשונה) שסמך עליה, אינו יכול להשיאו לטענה אחרת אלא אם כן נתן אמתלאה לטענה שסמך עליה ויש במשמעה כמו שהשיא בזאת הטענה האחרת, והוא שלא יצא מבית דין.

הגה: וכל זה דוקא לאחר כדי דיבור, אבל תוך כדי דבור, יכול לחזור ולסתור טענתו הראשונה (טור) (ד"מ בשם מהרי"ו סי' ט"ו) ובכל זה אין חילוק בין אם טען בראשונה ובא אחר כך לטעון טענה אחרת, או אם שתק תחלה ובא לטעון אחר כך, אלא אם כן נתן טעם למה שתק בתחלה (תשובת הרא"ש כלל סד סימן ג מהרי"ו סימן עו), ודלא כיש חולקין דאם שתק יכול לחזור ולטעון (הגהות מיימוני פ"ז דטוען בשם מוהר"מ).

 

סעיף ב

יש אומרים שלאחר שכתב טענתו בשטר אינו יכול לחזור ולטעון ואפילו בנותן אמתלאה ואפילו לא הוכחש, ויש אומרים דהבית דין יכתבו הטענות כדי שלא יוכלו לחזור ולטעון (ריב"ש סי' רצ"ח), וע"ל סי' יג סעיף ג).