לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קכח: שצריך להזכיר בגט מקום דירת הבעל ואשה ועדים

סימן קכח: שצריך להזכיר בגט מקום דירת הבעל ואשה ועדים

 סעיף א

צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה: למנין שאנו מונין בו כאן במתא פלונית; ואם שינה והזכיר שם מקום אחר, פסול; ואם נשאת, לא תצא. אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה, אין לחוש. לפיכך אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר, יזכור שם המקום שנחתם בו. ויש אומרים שגם על מקום עמידת הסופר יש להקפיד, וצריך שיעמדו הסופר והעדים במקום אחד.

 

סעיף ב

כותבין שם עירו ושם עירה. ואין כותבין שם מקום הלידה; ואף על פי שאם שינה לא פסל, מכל מקום מוטב שלא לכתוב, כדי שלא יבואו לטעות ומחזי כמשנה. וגם אין כותבין שם מקום הדירה, מפני שאנו גולים ומטולטלים ומקום דירתינו מרופה בידינו. אבל כותבים שם מקום עמידת האיש; העומד היום במתא פלוני, אם הוא מצוי במקום חתימת הגט; ואם אינו מצוי שם, אין כותבין מקומו כלל. וכן באשה, אם היא עומדת במקום חתימת הגט כותבין מקום עמידתה: העומדת היום במתא פלוני; ואם לאו, אין כותבין מקומה כלל.

הגה: ואם כתב שם הלידה או שם הדירה, ולא שינה, כשר (ריב"ש סי' שי"ד). ואם שינה מקום העמידה, יש מכשירין כמו במקום הלידה, דכל דבר שאינו צריך לכתוב, אף אם שינה בו, כשר; ויש פוסלין (בב"י הביא הב' דעות), במקום הדחק יש להקל. אבל אם שינה במקום דירה, פסול לכולי עלמא  (פרק השולח); ואפילו אם נשאת, תצא. וכותבין: מתא פלונית, בין שהעיר גדולה או קטנה; ולא יכתוב: פלונית מתא, אלא: מתא פלונית. ואם דילג מלת מתא, כשר.

 

סעיף ג

יכתוב: וכל שום דאית לי ולאתרי, ומלבד זה, אם יש לעיר ב' שמות יכתוב: מתא פלונית דמתקריא פלונית.

הגה: ולא יכתוב יו"ד אצל המ"ם (סדר גיטין). מיהו אם כתב יו"ד: דמיתקרייא, כשר (שם). ואנו לא נהגינן לכתוב: וכל שום דאית לי ולאתרי, אלא אם יש לעיר ב' שמות כותבין: מתא פלונית דמתקריא פלונית או דמתקרית פלונית, (פסקי מהרא"י סי' קפ"ה) והוא הדין אם יש לנהר שני שמות. ואם יש להן שם אחד במקום הכתיבה ושם אחר במקום הנתינה, דינן כמו בשמות הבעל (הרא"ש והר"ן פרק השולח), וע"ל סי' קכ"ט. ואם יש לעיר ב' שמות, א' נקרא כפי ישראל ואחד בלשון עובדת כוכבים, שם שקורים לו ישראל, עיקר, וכותבין כפי משמעות לשונם (פסקי מהרא"י סי' קמ"ב ומהרי"ק שורש ק"ו). ואם הב' לשונות קרובים זה לזה, ושם שקורין לו ישראל אינו אלא קיצור לשון, כגון עיר שעובדי כוכבים קורין: הרעדי"ש, וישראל; רעדי"ש, אין כותבין רק שם ישראל (שם בפסקיו סימן רנ"א). אבל בלאו הכי כותבים שניהם; שם ישראל תחלה (כן משמע שם), ועל שם עבודת כוכבים: דמתקריא.

 

סעיף ד

אינו צריך לכתוב שם הנהר, אבל נהגו לכתבו. ואם יש שנים או שלשה נהרות, כותבין כלם: דיתבא על נהר פלוני ופלוני.

הגה: ואם לא כתב. שם הנהר כלל (תשובת הרא"ש כלל מ"ה וב"י בשם תשובת הר"ן), או ששינה בו (תשובת מהרי"ל), כשר. וכל נהר שהוא חוץ לתחום העיר, אין לכתבו כלל, אפילו מסתפקים ממנו, ואפילו בדיעבד, אם כתבו, יש פוסלין (תשובת הרשב"א בהגהת מיי' סוף נשים). ואפילו הוא תוך התחום חוץ לעיבור העיר, אין כותבין, אלא אם כן כל תשמישי העיר ממנו (פסקי מהרא"י סי' מ"ב). וכותבין: דיתבא, בחד יו"ד. ואם יושבת על חוף הים, נהגו לכתוב: דעל כיף ימא מותבא. ועיר שסיפוקה ממי בארות, כותבין: על מי בארות. ועיר שסיפוקה ממי מעיינות, כותבין: מי מעיינות, ובחד יו"ד.

הגה: וכותבין: בארת, בלא וי"ו (סדר גיטין). ואם המעיין מים חמין, כותבין: על מי מעיינות חמין (מ"כ בתיקון ישן).

 

סעיף ה

אם יש בעיר בארות נובעים, וכתב: דיתבה על מי בורות, כשר.

 

סעיף ו

אם העיר יושבת על הנהר, אין לכתוב לא בארות ולא מעיינות, כי אם הנהר.

הגה: ויש חולקים, וסבירא ליה דיש לכתוב כל סיפוקי העיר (בהגהות מרדכי בשם ר' יודא), (וכן נוהגין במדינות אלו, כאשר יתבאר לך מנוסח הגט שכתבתי סוף סימן קנ"ד).

 

סעיף ז

עיר שאין בה אלא בורות ואגמים, לא יזכירם כלל, שלא לחלק בין גיטין שנכתבו קודם שנעשו לנכתבו אחר שנעשו.

הגה: שתי נהרות השופכין זו לזו, אם קרוב לעיר אבד אחד שמו, אין כותבין אלא האחד. ואם שם שניהם עליהם, כותבין שניהם. ואם יש ספק בדבר, אין כותבין אלא אחד. וכן תמיד, יותר יש ליכנס לספק חסרון מלספק שנוי (מהרי"ף שורש כ"ו).