לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קל: דיני עדי הגט וחתימתו ואם אינם יודעים לקרות או לחתום

סימן קל: דיני עדי הגט וחתימתו ואם אינם יודעים לקרות או לחתום

 סעיף א

צריך שיחתמו שני עדים כשרים (זה תחת זה) (במרדכי הל' גיטין) למטה משיטה אחרונה של גט. ולא יניחו כדי אויר שני שיטין בין שיטה אחרונה לחתימתם.

הגה: ואם הניחו, הגט פסול (טור). ויש חולקין ומכשירים ע"י עדי מסירה (הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א והר"ן). ואם חתם העד האחרון תחלה, ואחר כך חתם הראשון, כשר, אף על פי דמתחלה היה השני חתום שתי שיטות מן הגט (סדר גיטין). ומכל מקום לכתחלה לא יעשו כיש אומרים, דלכתחלה אין לחתום בגט אפילו קרוב ונתרחק או מחותנים בעלמא (בסדר הגט בשם מהרי"ל). וטוב להדר אחר הסופר שלא יהיה קרוב לאיש ולאשה, אבל היכא דלא אפשר אין קפידא בדבר (מהרי"ק ק"ו). ולא יהא אחד מן העדים חשוד בעריות. ויש מחמירין שלא יהיה בעל מום, ושלא יהיו העדים קרובים לסופר, וכולם לא יהיו קרובים לרב המסדר הגט, וטוב לחוש לכל זה לכתחלה (כל זה בסדרים). גם נוהגין ליקח עדי חתימה לעדי מסירה, והם יראו שהבעל צוה לסופר לכתוב, כדי שיהיה הכל נעשה בפני כת אחד של עדים (במרדכי הל' גיטין ובסמ"ג). ולא יחתמו העדים רק בדיו וקולמוס של בעל, כמו הסופר (בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל ריש סימן ק"כ.

 

סעיף ב

יתחיל בראש שיטה, שלא ישאר חלק בגליון הגט לפני חתימתן.

 

סעיף ג

לא יהיה בין הגט לחתימת העדים כתוב דבר שאינו מענין הגט. ואם כתב כן, כגון שכתוב: שאלו בשלומה, פסול, שמא לא חתמו אלא על שאלת שלום. אבל אם כתב: ושאלו (בשלומה), כשר, שהיא מדובק עם של מעלה ועל הכל חתמו.

 

סעיף ד

חתמו בראש הגט או מצידו או בימינו או בשמאלו או מאחריו, פסול.

 

סעיף ה

אף כשחותמין למטה, צריך שיהיה גב החתימה כלפי הגט. ואם היו רגלי החתימה כלפי הגט, פסול.

 

סעיף ו

כל אלו שאמרנו פסול, אם יש כאן עדי מסירה, כשר.

 

סעיף ז

שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה בסוף הדף השני, כשר, והוא שיהיה במגלה, שניכר שלא נחתך, ושלכך נתכוין הסופר שישלים בדף השני; אבל אם אינו ניכר, אף על פי שנמסר בעדים, הרי זו ספק מגורשת, שמא שני גיטין היו ונחתך מקצת זה מסוף הדף ומקצת השני מראש הדף.

הגה: מיהו אם יש עדים שגט אחד היה מתחלה, ונמסר לה בעדים, כשר (המ"מ פ"ד). דבק שני עורות ביחד ע"י דבק, וכתב עליהם גט, פסול מספק.

 

סעיף ח

כתב שני גיטין בב' דפין במגילה אחת, זה אצל זה, והעדים מתחת זה לתחת זה, ששם העד תחת הראשון ושם אביו תחת הב', וכן העד השני תחתיו את ששמות הערים חתומים תחתיו, כשר. ואם כתוב ראובן בן תחת הראשון, ויעקב עד תחת השני, פסול השני. ואם כתב ראובן תחת הראשון, ובן יעקב עד תחת השני, אף השני כשר.

הגה: ואם נמסר בעדים ליד אותה שאין עליו עדים, כשר בדיעבד, דהא לא גרע מאלו לא היו עליו עדים כלל (ב"י בשם הרמב"ם) (ועיין לקמן סי' קל"ג).

 

סעיף ט

חמשה שכתבו גט אחד לחמש נשותיהם, אם כתבוהו בכלל, כגון שכתבו: בכך לשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וכן אמר כל אחד מהם לאשתו ליכי דיתיהוייין וכל טופס הגט, והשני עדים חותמים מלמטה, הרי זה גט כשר וינתן לכל אחת בעדי מסירה. ואם אין שם עדי מסירה, כל מי שתצא מגלה זו מתחת ידה, מגורשת. אבל אם כתב: בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט והתחיל תחתיו גט אחר באותה מגילה וכתב: וביום זה גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט השני, וכן עד שהשלים כל הגיטין והעדים מלמטה, אם נתנה מגילה זו לכל אחת מהן בעדי מסירה, הרי כלם מגורשות. ואם אין שם עדי מסירה, והיתה מגלה זו יוצאת מתחת יד אחת מהן, אם היתה זו שגיטה באחרונה שהעדים נקראים עמו, הרי זו מגורשת. ואם היתה המגלה יוצאת מתחת יד אחת מן הראשונות, הרי זו ספק מגורשת.

הגה: וכל זה שכתב: ופלוני לפלונית וכו', אבל אם כתב בשני וכן באחרים: פלוני לפלונית, אינו כשר רק האחרון (טור).

 

סעיף י

כתב: אני פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית, והשלים הגט, אע"פ שנמסר לכל אחת מהן בעדי מסירה, אינו גט, שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד, שנאמר: וכתב לה (דברים כד, א ו-ג) ולא לה ולחברתה. חזר ופרטן בתוך הגט, וכתב: פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית בזמן הזה, הרי אלו כשרים.

 

סעיף יא

כשחותם העד, צריך לכתוב שמו ושם אביו, כגון יוסף בן יעקב עד. כתב: יוסף עד, או בן יעקב עד, או יוסף בן יעקב, ולא כתב עד, כשר.

הגה: יש אומרים מאחר דסגי אם כתב יוסף עד, אם כן בן יעקב לא צריך למכתב, ואם טעה או שינה בו, אין לפסול (ת"ה סימן רכ"ח), וכמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח בכיוצא בזה; ואין לסמוך על זה רק בשעת הדחק ובמקום עגון (וע"ל סי' קכ"ח). עד שיש לו שני שמות כיצד יחתום עצמו. ואין העד צריך לחתום עצמו בחניכתו (שם סי' רל"ד) אפילו לכתחלה, גם לא יחתום עצמו או אביו בשם רב או חכם, רק פלוני בן פלוני עד (סדר גיטין). וכל דבר שיש בו קצת ספק כיצד כותבין, אין ראוי לכתחלה לחתמו, כי אין ליכנס לספיקות לכתחלה בלא צורך (ד"ע); ולכן אין חותמין לעד שאביו מומר, כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח, והוא הדין לכל כיוצא בזה. ולכתחלה נזהרין בחתימת העדים בכל דבר שנזהרין בכתיבת הגט, הן דבעינן כתיבה תמה ומוקף גויל (ב"י בשם הקונטריס), וכל כיוצא בזה.

 

סעיף יב

אבל כתב: יוסף, לבד, ולא כתב: עד, פסול. (וכל שכן אם כתב: בן פלוני, ולא כתב: עד, דפסול) (ב"י).

 

סעיף יג

עדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה. ואם חתמו זה שלא בפני זה, פסול. (ויש מכשירין אם חתמו ב' בפני זה, והשלישי שלא בפניהם) (טור בשם ר"ת).

 

סעיף יד

גט שנכתב בכתב מהלשונות, ועדיו חתומים בכתב אחר, כשר, והוא שיהיו העדים מכירים לשון הכתב והכתיבה.

 

סעיף טו

אחד מהעדים חתם בכתב לשון אחד, והעד השני בכתב לשון אחר, כשר.

 

סעיף טז

העדים שחותמין על הגט צריכים להיות יודעים לקרות ולחתום. ואם אינם יודעים לקרות, קוראים בפניהם וחותמין, והוא שיכירו לשון הגט. ואם אינם יודעים לחתום, רושמין להם הנייר ברוק וכיוצא בו, מדבר שאין רשומו מתקיים, והם כותבין על הרושם.

הגה: ויש אוסרין לעשות כן לכתחלה, אלא מקרעין נייר חלק לפניהם, והם חותמין דרך הקרע (טור בשם הרמ"ה).

 

סעיף יז

גט שחתמו בו עדים פסולים, אפילו אחד פסול ואחד כשר, הרי זו פסול, אפילו יש כאן עדי מסירה, שהרי הוא מזוייף מתוכו.

 

סעיף יח

יש ליזהר שלא לחתום הסופר לעד, מפני שיש פוסלין.

 

סעיף יט

גט שנעשה בערכאות של עובדי כוכבים, ועדי עובדי כוכבים חתומים עליו, ואפילו כתבו ישראל ונמסר בעדי מסירה ישראל, ושמות עדי עובדי כוכבים החתומים בו מובהקים וניכרים לכל שהם עובדי כוכבים, דליכא למיחש דילמא אתי למסמך עלייהו, אפילו הכי פסול. אבל אשה שמביאה לפנינו גט שנתגרשה בו, לינשא בו, ושמות העדים כשמות עובדי כוכבים, אם הם שמות שאין דרך ישראל לקרות בהם כלל, תנשא בו, שודאי ישראל הם, שלא היו טועים מחתומי הגט להחתים שמות כאלו אם לא שידעו שישראלים הם. ואם הם שמות שדומין קצת לשמות ישראל, חיישינן שמא טעו מחתמי הגט שסברו שהם ישראל, ושמא עובדי כוכבים הם, ולא תנשא בו.

 

סעיף כ

נתן לה הגט בינו לבינה, ואפילו בעד אחד, אינו גט. במה דברים אמורים, כשהיה הגט בכתב יד סופר, אבל אם כתב הבעל הגט בכתב ידו וחתם עד א' ונתנו לה, הרי זה גט פסול, ופסול לכהונה.

 

סעיף כא

לא יטלו עדי הגט שכר יותר מכדי שכר בטלה דמוכחת.

הגה: ויש אומרים דמתנין עם העדים שאם יקלקלו הגט שישלמו אותו, ומכח זה מותר להם לקבל שכר הרבה, או מטעם דהעדים אסורים לישא הגרושה (בסדר גיטין בשם מהרי"ק), כמו שנתבאר לעיל סימן י"ב, וכן נוהגין.

 

סעיף כב

יש מי שאומר שצריך שייבש הגט קודם שיחתמו העדים.