לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קלו: דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה, והמגרש בשבת

סימן קלו: דין איזה לשון צריך שיאמר בשעת הנתינה, והמגרש בשבת

 סעיף א

המגרש צריך שיאמר כשיתן לה הגט: הרי זה גיטיך, וכיוצא בזה. ואם נתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה גט פסול.

הגה: ולכתחילה יאמר לה: הרי זה גיטיך (והתקבלי גיטך) (מרדכי פ' המגרש וב"י בשם הקונטרס) והרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם (שם ובטור) מעכשיו (ב"י בשם י"א). ונוהגין שהבעל כופל הגט כמו אגרת, ונותנו לה, כדי שתוכל לאחזו כולו בידה כשנתנו לה. והבעל צריך לידע מה הוא אומר לה. וכן כל מה שאומר לה, יודיעו אותו בפירוש (הכל בסדר גיטין).

 

סעיף ב

במה דברים אמורים, בשלא היה מדבר עמה על עסקי גיטה. אבל אם היה מדבר עמה על עסקי גיטה, ונטל הגט ונתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה גט.

 

סעיף ג

כשיתן לה הגט יאמר לה: הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם, או הרי את משולחת ממני. ואם שלוחו נותנו לה, אומר: הרי את מגורשת מפלוני בגט זה והרי את מותרת לכל אדם. ואם אמר לה: איני אישך איני בעליך, יש מי שאומר שאינו גט, אפילו היה מדבר עמה על עסקי גיטה, דכתיב ושלחה (דברים כד, א ו-ג) ולא שישלח את עצמו. ויש מי שאומר שאם היה מדבר עמה על עסקי גיטה, הוי ספק מגורשת.

 

סעיף ד

אמר לה: הרי את לעצמך, הרי זה גט. אבל אם אמר לה: הרי את בת חורין, לא אמר כלום.

 

סעיף ה

צריך שיתננו לה בתורת גרושין, אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב, אינה מגורשת אלא אם כן יאמר אחר כך: הרי זה גיטך, או שיודיע כן לעדים בתחלה. (ובלבד שתדע האשה שנתגרשה בו, או שהעדים מגידים לה אח"כ) (כך כתב התוספות פרק המגרש).

 

סעיף ו

אם יש אחר בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני האחר.

הגה: ואפילו יצא גט מתחת יד אחת, אינה מגורשת, עד שתביא ראיה שגירשה בפני האחר, או תביא עדי מסירה שזהו שגירש את אשתו (ר"י ח"ה). יש אומרים דאם שמות המגרשים שוות, אף על פי שאין שמות הנשים שוות, מכל מקום יכתבו סימן במגרש או מצד כינוי שלו (בסדר גיטין) או שהאחד כהן והשני אינו כהן (פרקי מהרא"י סי' ו'). ולכן נהגו לתת הגט ברבים, שאם היו בעיר שנים ששמותיהם שוים, (שיהיה) אצל הגט (חדושי אגודה פרק כל הגט).

 

סעיף ז

אין מגרשין בשבת. ואם השעה צריכה לכך, כגון שכיב מרע שתקף עליו החולי ורוצה לגרשה כדי שלא תזקק ליבם, אם הגט ברשותו יקנה לה אותו, ותזכה בו ובגט שבתוכו. ואם אי אפשר בלא טלטול, כגון שאין הגט מונח ברשותו, יטלנו בידו ויתננו לה. (ויש אומרים דבזמן הזה דכותבין תורה שבעל פה, מותר לטלטל גט בשבת (מרדכי ריש הזורק וסמ"ג), ויכול ליתנו לה בכל ענין).