לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן לד: ברכת האירוסין, ואם צריך עשרה

סימן לד: ברכת האירוסין, ואם צריך עשרה

 סעיף א

כל המקדש אשה, בין ע"י עצמו בין ע"י שליח, מברך, (הוא או השליח), (טור) ויש אומרים דאחר מברך, (סמ"ג והגהות מיימוני): אקב"ו על העריות ואסר לנו הארוסות והתיר לנו הנשואות ע"י חופה בקידושין ברוך אתה ה' מקדש ישראל. (ויש אומרים נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: והתיר לנו הנשואות ע"י חופה וקידושין (טור), וחותם: בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין (כך כתב הרא"ש), וכן נוהגים במדינות אלו) ואחר שיגמור הברכה, יקדש.

 

סעיף ב

נהגו להסדיר ברכה זו על כוס של יין, ומברך עליו תחלה, ואח"כ מברך ברכה זו. ואם אין שם יין או שכר, מברך אותה בפני עצמה.

 

סעיף ג

אם לא בירך ברכת אירוסין בשעה שקידש, לא יברך אותה בשעת נשואין.

הגה: ויש אומרים דמברכין אותה בשעת הנשואין (מרדכי פ"ק דכתובות), וכן נוהגין. אפילו קדש אשה מזמן ארוך, מברכין ברכת אירוסין תחת החופה. ויש אומרים דחוזר ומקדש אותה תחת החופה, כדי שיהיו הקידושין סמוכין לברכה (ריב"ש סי' פ"ב). ועיין לקמן סימן ל"ו. ואם בירך כבר ברכת ארוסין בשעת קידושין הראשונים, יש אומרים דחוזרים ומברכים תחת החופה בלא הזכרת שם, משום הרואים, (שם בריב"ש לענין המקדש ע"י שליח), וכן נראה לי.

 

סעיף ד

ברכת ארוסין צריכים עשרה, לכתחלה.