לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן מג: אין קידושין לקטן, ודיני קטן וקטנה אם הגדילו

סימן מג: אין קידושין לקטן, ודיני קטן וקטנה אם הגדילו

 סעיף א

קטן שקדש או נשא, אינו כלום, דלא תיקנו רבנן נשואין לקטן. ואסור להשיאו אשה בעודו קטן.

הגה: מיהו אם כבר נשאה, אין צריך לגרשה, ומותרת לעמוד עד שתגדיל (מרדכי ריש הבא על יבמתו, וכן משמע באשרי פ' האיש מקדש).

ואפילו שלח סבלונות משהגדיל, אינו כלום, דלא חיישינן שמא שלח לשם קדושין. אבל אם יש עדים שנתייחד עמה משהגדיל, צריכה גט, משום דמסתמא בעל לשם קידושין. ואם קיימה משהגדיל, כתובתה קיימת ואין צריך לכתוב לה כתובה אחרת. ודוקא מנה ומאתים, אבל תוספת אין לה.

הגה: לא כתב לה כתובה כשהוא קטן, כשיגדיל אינו כותב לה רק מנה, דהא ההיא שעתא לאו בתולה היא (הגהות אלפסי מי שהיה נשוי).

 

סעיף ב

המקדש את הקטנה היתומה, או קטנה שיצתה מרשות אביה, אימתי ממאנת וכל דיניה יתבאר בסימן קנ"ה.

הגה: ועיין לקמן סימן קס"ט מי נאמן על קטן וקטנה אם נתגדלו. ספק אם הם גדולים או קטנים, הוי ספק קידושין. יכולין בית דין לפסוק להשיא את הקטנה, כמו שיש רשות לאמה ולאחיה, ויכולין להתנות שאם תמאן תאבד כל אשר לה, אבל אין להם רשות להשיא את הקטן (נ"י פרק חרש) ועיין לקמן ריש סימן קנ"ה.