לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן קסד: שהיבמה לא תתייבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת

סימן קסד: שהיבמה לא תתייבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת

 סעיף א

היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום יבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעוברת, הרי זו נפטרת ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אע"פ שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה להמתין תשעים יום אחר מיתתו, ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מותרת להתייבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה.

הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעוברת והפילה, או לא נמצאת מעוברת, הוה ליה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גיטין). ועיין לקמן סימן ק"ע סעיף ה'.

 

סעיף ב

החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת, וילדה, אם הולד של קיימא אין החליצה כלום, הוא מותר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהונה, ואם הפילה או ילדה ולא היה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעוברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. (ויש אומרים שלא יחלוץ לה הוא אלא אחד משאר האחין) (טור בשם הרא"ש).

 

סעיף ג

ביאת מעוברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם.

 

סעיף ד

היבמה לא תתייבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדותה, קנאה.

 

סעיף ה

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת, מפרישים אותה וממתינים לה, אם הפילה, יחזור ויקיים.

הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קודם שהוכר העובר, אבל אם כנסה משהוכר העובר צריך להוציאה אע"פ שהפילה (נ"י פרק החולץ). וכשמקיימה, צריך לחזור ולבעול, דביאת מעוברת לא שמה ביאה (ב"י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה. ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפילו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים. ואם נתקיים הולד שלשים יום אחר שנולד (או שכלו לו חדשיו) (המ"מ), הרי זה ולד של קיימא ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו.

 

סעיף ו

ילדה ולד של קיימא לאחר ששה חדשים משנתייבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר.

 

סעיף ז

כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זיקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלוץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קודם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. (והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומותרת לו בלא חלצה הואיל וכבר נשאה) (ר"י מינץ בתשובה). גירשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחילה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים.