סימן רטו: עניית אמן אחר הברכות
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רטו: עניית אמן אחר הברכות

סימן רטו: עניית אמן אחר הברכות

 

סעיף א
אין עונה אמן אחר ברכותיו, אלא אחר שתי ברכות או יותר שהם סוף ברכות; ונהגו לענות אמן אחר יהללוך ואחר ישתבח.
הגה: ויש אומרים שאין עונין אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים בבה"מ, כן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות; (תוספות ומרדכי ר"פ שלשה שאכלו ומהרי"ק שורש ע"ב) ובמקומות שנהגו לענות אמן אחר יהללוך וישתבח, יענה ג"כ אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד (ב"י סי' נ"א).
 
סעיף ב
השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אע"פ שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה, אף ע"פ שאינו חייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן; אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן. הגה: ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו (הר"י פרק אלו דברים).
 
סעיף ג
והא דאין עונין אמן אחר תינוק, דוקא בשעה שלומד הברכות לפני רבו, שמותר ללמד לתנוקות הברכות כתקנן ואע"פ שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד; אבל בשעה שהם מברכין לפטור את עצמן, כיון דבני חינוך הם עונים אחריהם אמן; וכן בשעה שאומרים ההפטרה בבית הכנסת.
 
סעיף ד
כל המברך ברכה שאינה צריכה, הרי זה נושא שם שמים לשוא, והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן.