לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן רכה: דיני ברכת שהחיינו

סימן רכה: דיני ברכת שהחיינו

 

סעיף א
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: שהחיינו, ואחר י"ב חדש מברך: מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו.
 
סעיף ב
מי שלא ראה את חבירו מעולם, ושלח לו כתבים, אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו.
הגה: יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה, יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מ"ה שפטרני מעונשו של זה (מהרי"ל בשם מרדכי ובר"ר פ' תולדות), וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו).
 
סעיף ג
הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה, מברך: שהחיינו, ואפילו רואהו ביד חבירו או על האילן, ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה.
הגה: ומי שבירך בשעת ראייה, לא הפסיד (טור); ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפרי (תשובת רשב"א סי' ר"ן וכל בו); ואם לא בירך בראייה ראשונה, יכול לברך בראייה שנייה (אגור).
 
סעיף ד
אם בירך שהחיינו על שירזא"ש, כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך: שהחיינו.
הגה: והם כשני מיני גודגדניות, כגון ווינקשי"ל וקירש"ן וכל כיוצא בזה.
 
סעיף ה
אם בירך שהחיינו על ענבים, כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך.
 
סעיף ו
פרי שאינו מתחדש משנה לשנה, אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו.
הגה: פרי שמתחדש ב' פעמים בשנה, מברך עליו שהחיינו (בית יוסף); אבל שאין לו זמן קבוע לגידולו, אין מברכין עליו (ב"י בשם הר"ר מנוח), לכן אין מברכין שהחיינו על ירק חדש דעומד כל השנה בקרקע (מהרי"ל).
 
סעיף ז
אינו מברך שהחיינו על הבוסר, אלא כשהבשילו האשכולות ענבים; וכן בכל פרי אחר גמרו.
 
סעיף ח
הרואה כושי; וגיחור, דהיינו שהוא אדום הרבה; והלווקן, דהיינו שהוא לבן הרבה; והקפח, דהיינו שבטנו גדול ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת; והננס והדרקונה, דהיינו מי שהוא מלא יבלת; ופתויי הראש, שכל שערותיו דבוקות זה בזה; ואת הפיל; ואת הקוף, מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מ"ה משנה הבריות.
 
סעיף ט
הרואה את החיגר; ואת הקטע; ואת הסומא;ומוכה שחין; והבהקנין, והוא מי שמנומר בנקודות דקות, אם הם ממעי אמם, מברך: משנה הבריות, ואם נשתנה אחר כך, מברך: דיין האמת; ויש מי שאומר דדוקא על מי שמצטער עליו, אבל על עכו"ם אינו מברך; ואינו מברך אלא פעם ראשונה, שהשינוי עליו גדול מאד.
הגה: ויש אומרים משלשים יום לשלשים יום (טור).
 
סעיף י
הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה, אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מ"ה שככה לו בעולמו; ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אלא אם כן היו נאים מהם.