סימן ז: דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים
סעיף א
כל היום כשעושה צרכיו, בין קטנים בין גדולים, מברך אשר יצר, ולא על נטילת ידים, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד.
הגה: היו ידיו מלוכלכות, ששפשף בהן, אפילו הכי אינו מברך על נטילת ידים (סמ"ג סימן כ"ז מ"ט).
סעיף ב
הטיל מים ולא שפשף, אע"פ שצריך לברך אשר יצר, אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון (עמוס ד, יב).
סעיף ג
הטיל מים, והסיח דעתו מלהטיל מים, ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת, צריך לברך ב' פעמים אשר יצר.
סעיף ד
אין שיעור להשתין מים, כי אפילו לטפה אחת חייב לברך, שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו, וחייב להודות.