סימן מז: דיני ברכת התורה
סעיף א
ברכת התורה, צריך ליזהר בה מאד.
סעיף ב
צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא.
הגה: בין למדרש (טור).
סעיף ג
הכותב בדברי תורה, אע"פ שאינו קורא, צריך לברך.
סעיף ד
המהרהר בדברי תורה, אינו צריך לברך.
הגה: והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר"ן פ"ק דשבת ופ' כל הצלמים כתב דהוי כהרהור).
סעיף ה
ברכות התורה אשר קדשנו במצוותיו וציונו על דברי תורה, והערב נא וכו', ואשר בחר בנו.
סעיף ו
אומר: והערב עם וי"ו.
הגה: ויש אומרים בלא וי"ו, וכן נהגו (רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם) אבל יותר טוב לומר בוי"ו.
סעיף ז
ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה, אם למד מיד בלי הפסק.
סעיף ח
ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם.
סעיף ט
יש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללמודו, אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק ביניהם, וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה.
סעיף י
אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו, כיון שדעתו לחזור ללמוד, לא הוי הפסק. והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכסא, דלא הוי הפסק.
סעיף יא
שינת קבע ביום, על מטתו, הוי הפסק. ויש אומרים דלא הוי הפסק, וכן נהגו.
סעיף יב
אף אם למד בלילה, הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן.
סעיף יג
המשכים קודם אור היום ללמוד, מברך ברכת התורה ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת. המשכים קודם אור היום, מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד (ע"ל סי' א' סעיף ו') שימתין מלאומרה עד שיאור היום.
הגה: ולכתחילה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד. ואם לא היה לו מים, יכול ללמוד ולברך בלא נטילה, כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה, כדלעיל סי' מ"ו (אגור).
סעיף יד
נשים מברכות ברכת התורה.